- במקרה של פירוד בין ההורים הם רשאים להסכים ביניהם מי "יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע" (סעיף 24 לחוק הכשרות). הסכם כאמור טעון אישור בית משפט, שיינתן רק אם יימצא כעולה בקנה אחד עם טובת הילד (שם). בהיעדר הסכמה, יכריע בית המשפט בשאלת המשמורת הפיזית גם כן על פי טובת הילד (סעיף 25 לחוק הכשרות). לעניין זה נזכיר כי בהיעדר סיבות מיוחדות, תימסר המשמורת הפיזית על ילדים עד גיל 6 לידי האם – הסדר הידוע בתור "חזקת הגיל הרך" (בע"ם 1858/14 פלוני נ' פלונית, פסקה לג (3.4.2014) (להלן:בע"ם 1858/14); לדיון מקיף בשאלת הצדקת הותרת חזקת הגיל הרך על כנה ראו: משרד המשפטים דו"ח הביניים של הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (2008) (להלן: ועדת שניט; דו"ח הביניים של ועדת שניט)).
- במוקד הדיון מקרים שבהם לאחר הפירוד נקבעת משמורת פיזית משותפת שמשמעותה חלוקה שווה של זמני שהיית הקטין אצל כל אחד מן ההורים (פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל כרך שני 274 (1989) (להלן: שיפמן); הקר והלפרין-קדרי, בעמ' 95). ער אני לכך כי לעתים נעשה שימוש בביטוי "משמורת פיזית משותפת" גם כדי לתאר חלוקה שאינה שוויונית של המשמורת הפיזית, אך דיוננו יעסוק במצב הראשון שבו הילד שוהה בביתו של כל אחד מן ההורים פרקי זמן זהים: 7 לילות ב-14 ימים או 15 לילות ב-30 ימים.
- ראינו להדגיש כבר בשלב זה כי השאלה העומדת לפתחנו בגדרם של ערעורים אלה אינה אם הסדר של משמורת פיזית משותפת הוא הסדר ראוי; או אם נכון היה לקבוע משמורת פיזית משותפת בנסיבותיו של מקרה נתון. סוגיה זו – שעמדה בלב
--- סוף עמוד 4 ---
דיוניה של ועדת שניט (כמפורט להלן) היא סוגיה נכבדה, החורגת מגדר דיוננו, ונתונה למחלוקת ציבורית (ראו למשל דעת המיעוט של ד"ר דפנה הקר, עו"ד גלית סנה-לוריה ועו"ד גלי עציון בדו"ח הביניים של ועדת שניט, בעמ' 49. תיקרא מעתה להלן: דעת המיעוט בדו"ח הביניים של ועדת שניט; הקר והלפרין-קדרי). כל שעומד להכרעתנו היא השאלה כיצד ראוי לחלק את נטל המזונות במקרה שבו הוחלט על משמורת פיזית משותפת כאמור.
הצגת הבעיה שבמוקד הערעורים: הדין הנוהג בעניין מזונות קטינים במקרה של משמורת פיזית משותפת
- יעקב ורחל התגרשו והסכימו כי המשמורת הפיזית על שלושת ילדיהם הקטינים בגילאי 15-6 תהיה משותפת, כך שהילדים ישהו עם כל אחד מהם מחצית מן החודש, "שבוע-שבוע" לסירוגין.סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 (להלן: חוק המזונות) קובע כי:
| מזונות לילדים קטינים | 3.(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. |