הקבוצה השנייה מורכבת מבעל השליטה אשר מכר בשעתו את החברה התובעת לקבוצת פלד-גבעוני, עזריאל פויכטונגר (להלן: "מר פויכטונגר"), והחברה באמצעותה החזיק בשליטה (סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ. להלן: "חברת סלאלום". יחד עם מר פויכטונגר: "בעל השליטה המוכר").
- פסק הדין בערעור הפלילי, אשר הפך בינתיים לחלוט, מהווה ראיה לכאורה בהליך שלפניי, ומקל על ההכרעה בשאלות הנוגעות לאחריותם של גבעוני-הבי-יגרמן. לעומת זאת, ההכרעה בהליך הפלילי אינה מתייחסת כלל לשאלת אחריותו של מר פויכטונגר, ועל כן עמדה שאלה זו בלב ההליך שהתנהל לאחר שהושג הסדר הפשרה, ותפסה את עיקר סיכומי הצדדים.
- מהטעמים שיפורטו להלן הגעתי למסקנה כי אין מקום להטיל אחריות על בעל השליטה המוכר. לפיכך תוצאת ההליך, מעבר לסכום ששולם בהסדר הפשרה על ידי נושאי המשרה שהתפשרו, היא הטלת אחריות אזרחית להתמוטטות החברה התובעת על גבעוני-הבי-יגרמן, אך לא על בעל השליטה המוכר.
- סדר הדיון בפסק דין זה יהיה כדלהלן:
חלק א' (פסקאות 11 – 35) יציג את העובדות היבשות, שעיקרן אינו שנוי עוד במחלוקת, ביחס לעלייתה ונפילתה של קבוצת פלד-גבעוני, ככל שהדברים רלוונטיים לחברה התובעת, ולסוגיות הטעונות הכרעה בתיק זה.
חלק ב' (פסקאות 36 - 43) יסקור את ההליכים המורכבים שהתנהלו בתיק זה.
חלק ג' (פסקאות 44 - 47) יציג בתמצית את טיעוני הצדדים.
חלק ד' (פסקאות 48 - 55) יקבע את אחריותם של גבעוני-הבי-יגרמן לנזקים שנגרמו לחברה התובעת, ויכמת את היקף החבות בה הם נושאים כלפיה.
חלק ה' (פסקאות 56 - 125) יבחן את אחריותו של בעל השליטה המוכר בגין מכירת החברה התובעת לקבוצת פלד-גבעוני.
חלק ו' (פסקאות 126 - 163) יעסוק בשאלה האם יש להטיל אחריות על מר פויכטונגר בגין התנהלותו לאחר מכירת השליטה לקבוצת פלד-גבעוני.
סוף הדבר (פסקאות 164 - 169) יסכם את החלק האופרטיבי של פסק הדין.
- המלאכה אם כן מרובה, ומוטב כי נתחיל בה ללא עיכובים נוספים.
חלק א' – עלייתה ונפילתה של קבוצת פלד-גבעוני
- קבוצת פלד-גבעוני, אשר החלה את פעילותה העסקית ביולי 2000, נקראה אומנם בשמם של רפי פלד, אשר כיהן במגוון תפקידים בכירים בשירות הציבורי, ובהם מפכ"ל המשטרה (1993 – 1994), מנכ"ל חברת החשמל (1995 – 2000) ולזמן קצר גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה (2001) ושל אריה גבעוני, איש עסקים מצליח ואמיד באותה עת, ואולם האדם שהרכיב את הקבוצה, והוביל את מהלכיה, היה איש הכספים של הקבוצה, מר טל יגרמן.
- מר יגרמן, אשר היה באותה עת באמצע שנות השלושים של חייו, צבר קודם לאירועים שיתוארו להלן מוניטין שנוי במחלוקת. מצד אחד, "כישוריו האישיים המרשימים" (כלשון התובע בסעיף 3 לסיכומיו), והכריזמה הטבעית בה ניחן (בלשונו של העד אבי וינטר: "הבחור הזה, טל יגרמן, ... היה מכשף אנשים, פשוט הלכו שבי אחריו". פרוטוקול 4.2.2013, עמוד 502 שורות 22 – 23) הפכו אותו לדמות שזכתה להערכה שגבלה בהערצה אצל רבים וטובים, ובכלל זה בנקאים בכירים ואנשי עסקים מנוסים (בלשונו של מר גבעוני: "כולם היו פעורי-פה". פרוטוקול 9.5.2013, עמוד 1805 שורה 9); מצד שני, הוא כבר הספיק להיות מעורב בשנים 1995-1994 בפרשיה הנוגעת לחברה בורסאית (אוגדן מערכות יישום ופיתוח (1989) בע"מ), בגינה היה תלוי ועומד נגדו בתקופה בה עסקינן כתב אישום פלילי, במסגרתו הואשם (יחד עם שניים נוספים, ובהם אביו) בשורה של עבירות כלכליות חמורות, ובכללן הפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, פגיעה ביכולת התאגיד לקיים התחייבויותיו וזיוף בנסיבות מחמירות בכוונה לקבל באמצעותו דבר (להלן: "פרשיית אוגדן").