| בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
| ת"א 8746-10-09 ברדיצ'ב (נאמן) נ' פויכטונגר ואח' |
| לפני | כבוד השופט פרופ' עופר גרוסקופף | |
| התובע | רו"ח חן ברדיצ'ב בתפקידו כנאמן על הסדר הנושים של פויכטונגר תעשיות בע"מ (כיום אפקון תעשיות בע"מ) ע"י ב"כ עו"ד נדב ויסמן ועו"ד לירן בר-שלום | |
| נגד | ||
| הנתבעים 2-1 (שולחי ההודעה לצדדים שלישיים) | 1. עזריאל פויכטונגר 2. סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד בעז בן צור, עו"ד אברהם אברהמוף ועו"ד שי תמר | |
| נגד | ||
| הנתבעים 3, 6, 7 | 3. אריה גבעוני 6. דוד הבי ע"י ב"כ עו"ד אלי סומך 7. טל יגרמן ע"י ב"כ עוה"ד אילן מוריאנו | |
| הצדדים השלישיים | 1. כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד משה עבאדי ועו"ד עודד צדרבוים 2. אפקון תעשיות בע"מ (לשעבר פויכטונגר תעשיות בע"מ) ע"י ב"כ עו"ד נדב ויסמן ועו"ד לירן בר-שלום | |
| פסק דין |
- ההתדיינות שלפניי היא מערכת הסיום בקונצ'רטו שאסור היה לו להתנגן.
- הפרק הראשון, המהיר, עניינו בפעילותה העסקית של קבוצת משקיעים שכונתה פלד-גבעוני, על שם שני העומדים בראשה, רפאל (רפי) פלד ואריה גבעוני (להלן: "קבוצת פלד-גבעוני" או "הקבוצה", "מר פלד" ו"מר גבעוני", בהתאמה), והחורבן הכלכלי שבה בעקבותיה. פרק זה, אשר התחולל כולו בשנים 2000 – 2002, התחיל בבולמוס פרוע של רכישות ממונפות, שביצעה קבוצת פלד-גבעוני, אשר הובלה על ידי איש כספים כריזמטי, אך בלתי מהימן, בשם טל יגרמן (להלן: "מר יגרמן"); במסגרת מסע זה רכשה הקבוצה גם את השליטה בקבוצת פויכטונגר, אשר כללה גם את החברה הבורסאית בשמה הוגשה התביעה, פויכטונגר תעשיות בע"מ (להלן: "החברה התובעת" או "החברה"); המשכו בהיקלעות קבוצת המשקיעים לקשיים פיננסיים, בשל חוסר יכולתה להחזיר את ההלוואות שנטלה לשם מימון מסע הרכישות המסיבי שקיימה, ובניסיונם של אנשי הקבוצה למלט עצמם מקריסה כלכלית באמצעות גניבה של עשרות מיליוני שקלים חדשים מכספי החברות שרכשו, ובכללן החברה התובעת; מעילות אלו גרמו למחסור בכספים נזילים הדרושים לחברות שרכשה הקבוצה לצורך פעילותן השוטפת, והביאו לפתיחה בחקירה של רשות ניירות ערך. בעקבות זאת קרסו החברה התובעת וחברות אחרות בקבוצת פלד-גבעוני, והגיעו להליכי חדלות פירעון; בשלב זה נכנסו לתמונה התובע ומפרקים אחרים, אשר מכרו את החברות לאנשי הון, שהזרימו אליהן כספים חדשים והחיו את פעילותן העסקית. בכך הסתיים הפרק העסקי של הפרשיה.
- הפרק השני, האיטי, עניינו בתביעות המשפטיות שבאו בעקבות אחריתה המרה של קבוצת פלד–גבעוני. החשובה שבתביעות הללו היא הליך פלילי שנוהל נגד אנשי קבוצת פלד-גבעוני, אשר הסתיים בתחילת שנת 2016, בפסק דינו המפורט של בית המשפט העליון בע"פ 3506/13 הבי נ' מדינת ישראל (ניתן ב- 12.1.2016), במסגרתו הורשעו ארבעה מראשי קבוצת פלד-גבעוני (מר פלד, מר גבעוני, דוד הבי (להלן: "מר הבי") ומר יגרמן) בביצוע שורה של עבירות כלכליות, חלקן במסגרת פעילותם כנושאי משרה בחברה התובעת, ונידונו לעונשי מאסר לתקופות שונות – מר יגרמן נידון לשש שנות מאסר; מר גבעוני נידון לשנתיים מאסר; מר הבי לשנת מאסר ומר פלד לששה חודשי מאסר שבוצעו בעובדות שירות (להלן: "הערעור הפלילי").
- ההליך הנוכחי, אשר נפתח בשנת 2009, סמוך למועד התיישנות התביעות האזרחיות, הוא כאמור המערכה האחרונה (כך יש לקוות) בפרק התביעות המשפטיות. במסגרת הליך זה ביקש הנאמן על הסדר הנושים שנעשה בחברה התובעת, להיפרע מאנשי קבוצת פלד-גבעוני, וגורמים נוספים שהיו מעורבים בהליך קריסת החברה התובעת, בגין הנזקים שגרמה הקריסה האמורה לחברה.
- במהלך הדיון בתיק הושג הסדר פשרה עם נושאי המשרה, שכלל חברה לביטוח בע"מ (צד ג' 1, להלן: "חברת הביטוח") הכירה בכך שפוליסת ביטוח נושאי המשרה שהוציאה לחברה התובעת מכסה את אחריותם (להלן: "הסדר הפשרה" ו- "נושאי המשרה שהתפשרו", בהתאמה). מכוח הסדר פשרה זה שילמה חברת הביטוח בעבור נושאי המשרה שהתפשרו, סכום כולל של כ- 7 מיליון דולר לקופת הפירוק, ונושאי המשרה שהתפשרו נמחקו מהליך זה.
- לעומת זאת, ביחס לשתי קבוצות נתבעים התנהל ההליך עד תומו, ונדרשת הכרעה שיפוטית:
הקבוצה הראשונה כוללת את "הגרעין הקשה" של אנשי קבוצת פלד-גבעוני, מר גבעוני, מר הבי ומר יגרמן, אשר את אחריותם סרבה חברת הביטוח לכסות (להלן: "גבעוני-הבי-יגרמן");