פרשנות ההסכם
- לידור פרסום טוענת כי בסוף שנת 2012, הנתבעים הפסיקו להפיק ירידים ומפות ובכך למעשה הם הפרו את ההסכם הפרה יסודית. לטענתה, הנתבעים, שראו כי ההסכם מחייב את חמש מערכות להעביר נתח גדול מן הרווחים ללידור פרסום מבלי שזו תורמת להשאתם, הפסיקו בחוסר תום לב ובאופן יזום לארגן ירידים על מנת לגרום ללידור פרסום להפסיק את ההתקשרות. עוד טוענת לידור פרסום כי חמש מערכות לא שלמה להם עבור הפרסומים האחרים, בסך של 24,789 ₪ וגם מן הטעם הזה, הפרו הנתבעים את ההסכם. לטענת לידור פרסום, לאחר שהיא ראתה כי חמש מערכות אינה מקיימת את חלקה בהסכם, בקשה ממזרחי להשיב לו את הרכב שהועבר לשימושו, וזה סירב לעשות כן וגם בכך הוא הפר את ההסכם. לבסוף טוענת לידור פרסום לפרת ההסכם מצד הנתבעים בכך שלא הסכימו למנות בורר כאמור בסעיף 10.6 להסכם.
- הנתבעים טוענים מנגד, כי הם לא הפרו את ההסכם שכן אין בהסכם כל הוראה הקובעת כמה ירידים עליה להפיק בשנה וכי מכל מקום ההחלטה להפסיק להפיק ירידים התקבלה במשותף על ידי שני הצדדים לאחר שראו כי הפקתם אינה מניבה רווחים מספיקים. באשר לטענה כי הנתבעים הפסיקו להפיק ירידים על מנת להתנער מן ההסכם באופן מניפולטיבי כך שיוכלו להפיק ירידים בהמשך מבלי לשתף את לידור פרסום ברווחים, טוענים הנתבעים כי מדובר בהרחבת חזית ובטענה שלא הועלתה בכתב התביעה או בתצהיר של לוי. עוד טוענים הנתבעים כי הרכב שהועבר למזרחי מאת לידור פרסום, הוא קניינו של מזרחי ולכן לא היה עליו להשיבו לאחר הפסקת הירידים. מעבר לכך טוענים הנתבעים כי בהתאם להסכם היה על לידור פרסום לרכוש עבורם רכב חדש בסוף שנת 2012, ומשלא עשתה כן, היא זו שהפרה את ההסכם.
- עוד טוענים הנתבעים כי לידור פרסום הפרה את ההסכם בכך שלא שלמה את הוצאות הירידים במועד וכן לא הנפיקה חשבוניות וכן בכך שהציגה דרישת תשלום מיידית לגבי הפרסומים האחרים, בטרם הגיע מועד התשלום וכן בכך שהודיעה על ביטול ההסכם מבלי שהייתה עילת ביטול.
- יאמר כבר עתה כי בכל הנוגע לטענות של לידור פרסום לעניין אי הפקת מפות, לא הונחה כל תשתית ראייתית ולכן דין הטענה בעניין זה להידחות. גם הטענה כי הנתבעים לא שלמו בזמן את חובם בגין הפרסומים האחרים בסך של 24,789 ₪, דינה להידחות. לוי אישר בחקירתו כי בעת שהוא דרש את תשלום החוב, טרם הגיע המועד לתשלומו לפי ההסכם (עמ' 9 שו' 27). טענתו לפיה הנוהג בעולם הפרסום הוא לשלם בהמחאות דחויות קודם למועד הפירעון לפי ההסכם, לא הוכחה ואין לה כל זכר בהסכם, ולכן אין לקבל את הטענה כי באי מתן המחאות דחויות הפרו הנתבעים את ההסכם. גם הטענה לעניין הפרת ההסכם בכך שלא קויים הליך של בוררות בהתאם להסכם דינה להידחות שכן לידור פרסום לא עמדה על מינוי הבורר, ואף שהיא טוענת כי פנתה ללשכת עורכי הדין על מנת שתמנה בורר, היא לא פעלה באופן ממשי למיצוי זכותה בעניין זה.
- לצד דחיית טענות אלו של לידור פרסום, אני דוחה גם את הטענה של הנתבעים כאילו דרישת החוב קודם למועד פירעון מהווה כשלעצמה הפרה של ההסכם. דרישה מוקדמת זו מתקזזת אל מול דרישתם המוקדמת של הנתבעים להחלפת הרכב, שכפי שנראה להלן, אף לגביה הועמדה דרישה לפני שהגיע המועד לכך על פי ההסכם (ראו מכתבו של עו"ד שרביט מיום 10.9.2013 בו הוא דורש להחליף את הרכב באותו המועד, כאשר לפי הכרעתי כפי שתפורט להלן, החובה להחליף את הרכב קמה רק בסוף שנת 2013).
- כמו כן אני דוחה את הטענה בנוגע לאי תשלום ההוצאות עבור הירידים על ידי לידור פרסום כמתחייב על פי ההסכם. אף אם נכונה הטענה כי לידור פרסום לא שלמו עבור ההוצאות (כמימון ביניים עד להפקת הרווחים) ולכן הנתבעים נאלצו לשלם מכיסם ורק אחר כך לקזזם את ההוצאות מן הרווחים, לא הוצגה כל ראיה לכך שהנתבעים עמדו על קיומה של חובה זו, או כי הם קובלים על כך שההסדר אינו מקויים. מזרחי שכפי שנראה להלן דאג להקליט את לוי לצרכיו, לא הציג כל תמליל העולה ממנו תרעומת לגבי נושא זה, והדעת נותנת כי הנתבעים ויתרו על קיומה של חובה זו על פי ההסכם.
- אעבור אם כן לדון בטענות המרכזיות שהעלו הצדדים בקשר להפרת ההסכם. החובה של הנתבעים להפיק ירידים והחובה של לידור פרסום להעמיד רכב לרשות הנתבעים.