מהי התדירות שבה היה על חמש מערכות להפיק ירידים על פי ההסכם
- לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את הוראות ההסכם, את נסיבות כריתתו ואת התנהגות הצדדים לאחר כריתתו, הגעתי לכלל מסקנה כי היה על חמש מערכות להפיק ירידים בתדירות של בין שנים עד שלושה ירידים בשנה.
להלן הנימוקים למסקנתי.
- לידור פרסום טוענת כי לפני חתימת ההסכם הופקו בממוצע שלושה ירידים בשנה ולכן כוונת הצדדים בעת החתימה על ההסכם הייתה כי בכל שנה יופקו שלושה ירידים. הנתבעים טוענים מנגד, כי ההסכם אינו כולל כל הוראה בדבר מספר הירידים שיש להפיק וכי הדבר נתון לשיקול דעתה הבלעדי של חמש מערכות.
- אכן, כטענת הנתבעים, ההסכם שותק ביחס למספר הירידים שעל חמש מערכות להפיק בכל שנה. חסר זה יושלם על-פי אומד דעת הצדדים, המשתקף מלשון ההסכם, במפורש או במשתמע, ומנסיבות העניין (ע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון זולוטולוב, פ"ד מא(1) 282, 304-303 (1987); ע"א 719/89 מחצבות חיפה בע"מ נ' חנ-רון בע"מ, פ"ד מו(3) 305, 312 (1992) וכן ע"א 2502/16 ג'אקומו נגרין נ' RWL WATER' LLC (חברה רשומה בארה"ב), פסקה 20 (26.3.2017)).
- בענייננו לנוכח המסקנות אליהן הגעתי, לפיהן פעילות הירידים נרכשה על ידי לידור פרסום וכן כי ההסכם הוא פועל יוצא של תמורה שנתנה על ידי לידור פרסום לפני החתימה עליו באופן שבעת ביצוע ההסכם, ולמשך 25 שנים לידור פרסום אינה נדרשת להשקיע באופן המשקף את הרווחים שהובטחו לה, אין לקבל כלל את טענת הנתבעים כאילו תדירות הפקת הירידים היתה נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של חמש מערכות. חיזוק לדבר ניתן למצוא גם בכך שלידור פרסום העמידה לרשות מזרחי רכב לשימושו הבלעדי, ואין לצפות כי הרכב יועמד לשימושו תוך שהשאלה כמה ירידים יופקו אם בכלל, יהיה נתון לשיקול דעתה הבלעדי של חמש מערכות.
- לכן השאלה שיש לדון בה אינה האם תדירות הפקת הירידים היתה נתונה לשיקול הדעת הבלעדי של הנתבעים אלא כיצד יש למלא את החסר בהסכם ביחס למספר הירידים של חמש מערכות לקיים. על מנת לענות על שאלה זו אבחן מהי התדירות שבה הופקו ירידים עובר לחתימה על ההסכם ומיד לאחר חתימתו, וממנה ניתן יהיה לגזור את כוונת הצדדים ביחס למספר הירידים שעל חמש מערכות להפיק.
פעילות הירידים לפני החתימה על ההסכם ובסמוך לאחר חתימתו