ולסיכום קובע הש׳ קדמי כי:
״במישור האזרחי – חייב בעל הדין היריב להוכיח את היפוכה שלה חזקה, ברמה של הטיית מאזן ההסתברות, שנטל השכנוע בעניין זה מוטל עליו. אשר על כן – מקובל לומר בהקשר זה, שחזקה שבחוק מעבירה אל היריב את נטל השכנוע, בעוד שחזקה שבעובדה מעבירה אך את חובת הראיה.
מקום שמועברת חובת הראיה בלבד – אות הוא כי המעביר ממשיך לשאת בנטל השכנוע, על כל המתחייב בכך; ואילו מקום שמועבר נטל השכנוע – אי עמודה בו ע״י הנעבר, משמיטה את הבסיס מתחת לטענתו כנגד המסקנה המתחייבת מיישום החזקה.״
יישומם של הדברים לענייננו:
סעיף 6(3) רישא קובע שתי הנחות משמעותיות. האחת כי ביצירה קיימת זכות יוצרים והשניה כי התובע הוא בעל זכות היוצרים.
דא עקא – הנחות אלה אינן מתקיימות בענייננו שהרי הנתבעות חולקות על נכונותן.
יש איפוא לפנות אל החזקות שבחוק המצויות בסעיף 6א׳, ב׳ (ולענייננו 6א׳) העולה מן החזקות הנ״ל הוא כי די לו לתובע להראות כי שמו מופיע על היצירה בדרך רגילה, ומשהראה זאת – הקים את החזקה, ומכאן ואילך עובר הנטל לסתירת המסקנה אל הנתבע.
ודוק: אין מדובר רק בנטל הראיה כי אם בנטל השכנוע.
לטענת התובעות: הם אכן הוכיחו את התשתית הנדרשת, ועל כן הנתבעות היו צריכות לסתור את העולה מן הכיתוב ולהראות כי חרף הכיתוב על המשחקים, התובעות אינן בעלות זכות היוצרים.
מעבר לכך טוענות התובעות כי הן הביאו ראיות פוזיטיביות שאינן נשענות רק על החזקה להוכחת זכויות היוצרים שלהם במשחקים והנתבעות לא התמודדו עם ראיות אלה.
מכאן לבדיקה הספציפית לגבי כל אחד מהמשחקים.
- המשחק סטרטגו
על המשחק “Stratego” מופיע שם החברה “MB” במספר מקומות, וכן מופיע סימון של “Jambo”, שמצוייר בו פיל, וכן ההודעה כי המשחק מיותר תחת רישיון מהתובעת 3.
בסיכומיהן, העלו הנתבעות מספר טענות בנוגע לשאלה האם יש ברישום המופיע על גבי המשחק סטרטגו כדי לענות לדרישת הכיתוב המופיעה בחוק. טענה ראשונה: אין לראות בכיתוב המופיע על גבי המשחק ״דרך רגילה״ לרישום שכן ישנו רישום גם על שם חברה אחרת (MB).
אין ממש בטענה זו. העובדה שגם לחברה אחרת זכות כלשהיא במשחק (כמו למשל זכויות לייצור ושיווק בארץ מסויימת) אינה שוללת טענת בעלות של הבעלים בזכויות היוצרים.
נדרש כיתוב על שמו של התובע, וכיתוב כזה מופיע.