אין כל טענה כי העד הרצנו הוא עד שיכול להעיד על הכיתוב שעל המשחקים, אין כל טענה כי הוא היה שותף בדרך כלשהי בעריכת הכיתובים. כל שהוא יכול היה להעיד עליו הוא כי אלו המשחקים שהוא ערך לגביהם הסכמים, זאת ותו לא. בכך אין כאמור די.
יתרה מזו: כדי להקים את החזקה מכוח סע׳ 6(3)(א) לחוק זכויות יוצרים, שהיא החזקה הרלוונטית לענייננו, יש צורך להוכיח כי השם המודפס או המסומן על היצירה, אכן מודפס בצורה הרגילה.
רק הוכחת העובדה שמדובר בצורה הרגילה מהווה הנחת התשתית אפילו עובדה זו לא הוכחה.
לא בכדי עתר עו״ד לוטי במהלך הדיון (כפי שצוטט לעיל מעמ׳ 12 לפרוטוקול) כי הנתבעות יסכימו לכך, וההסכמה לא ניתנה.
רק הדפסה בדרך הרגילה מקנה למודפס את המשמעות התוכנית המתבקשת.
התובעות טענו עוד כי גם הנתבעות הגישו משחקים שלא ע״י בעלי זכויות, אכן כך, דא עקא, המשחקים שהוגשו ע״י הנתבעת הוגשו כראיה לעצם קיומם של משחקים דומים, כאשר ההתייחסות היא יותר למשמעות הצורנית מאשר למסקנה תוכנית כלשהי המצויה בכיתוב.
- התובעות מסתמכות בסיכומיהן גם על תעודת רישום זכויות יוצרים מטעם משרד זכויות היוצרים בארה״ב לגבי זכויות היוצרים במשחק “MAD” (ר׳ ת/8).
בתעודה אשר הוצאה בתאריך 9.6.93 נאמר בס׳ 4 כי הטוענים לבעלות במשחק הינן התובעות 1 ו-2, וכן כי המשחק פורסם לראשונה בתאריך 20.4.79.
רישום הזכויות האמורות התבצע בתאריך 21.98.81, ת/8.
הנתבעות התנגדות גם להגשת תעודה זו דרך העד מר הרצנו, ובהחלטת ביהמ״ש (ר׳ עמ׳ 5 לפרוטוקול יום 4.1.96) נקבע כי המסמך נתקבל כראיה לכך שהוא ניתן מ-P.B. (תובעת 1) לעד, וכן כי ב״כ התובעות יהיה רשאי בסיכומיו להפנות את ביהמ״ש לכל חוק שמכוחו ניתן יהיה להסתמך על תוכנה של תעודת הרישום.
ב״כ התובעות לא התייחס בסיכומיו לעניין זה ולא טען או ניסה להוכיח דבר בקשר לקבילותה של התעודה או משקלה הראייתי, אלא, הסתמך כמובן מאליו על אמיתות תוכנה של התעודה כאילו שאלת קבילותה לא עומדת כלל על הפרק (ראה סע׳ 136-138 לסיכומי התובעות).
נתבעות 3 ו-4 וכן נתבעות 1 ו-2 טענו לעניין זה כי התעודה לא הוגשה כנדרש לפי ס׳ 30 לפק׳ הראיות ועל כן אין לקבלה כראיה.
טענתן שלה נתבעות בנושא סע׳ 30 – אינה במקומה שכן סע׳ 30 לחוק אינו דן בתעודות ציבוריות אלא במסמכים פרטיים, מסקנה זו עולה מלשון הסעיף כדלקמן: ״הוכחת תעודות חוץ״ להבדיל מ״הוכחת תעודות ציבוריות״ (ס׳ 32) וכן ״ייפוי כוח או כל מסמך אחר״ (ס׳ 30) בהבדל מ״תעודה ציבורית״ הנזכרת בסע׳ 32.