דווקא משום שמדובר בסיכום ישיבה שאינו מופנה אל התובעות, אלא משקף הסדר בין הנתבעות, יש לכך חשיבות ומשמעות.
סוף דבר:
לא קיבלת טיעוני התובעות באשר לאחריותה של נתבעת 1.
אף אחת מהעילות שמנו – לא הוכחה ברמה הנדרשת, ולמעשה בחלק מן הנקודות התבררה תמונה הפוכה.
לפיכך אני דוחה את התביעה ככל שהיא מתייחס לעילת הפרת זכויות יוצרים כלפי נתבעות 5, 4, 1, ומקבלת אותה (ביחס למשחק טקטיקו בלבד) באשר לנתבעות 3, 2.
- העילות הנוספות
בכתב התביעה טענו התובעות כי ״יש במעשים ובמחדלים הנזכרים לעיל משום עשיית עושר ולא במשפט גזל מוניטין וכן עוולת גניבת עין למעשה, ניתן היה שלא לדון כלל בעילות אלה.
שהרי: לגבי המשחק סטרטגו התקבלה העילה העיקרית של הפרת זכות יוצרים (כנגד נתבעות 3, 2) ושאר העילות הן חליפיות.
ולגבי המשחק מד – קביעתי היא כי התובעות למעשה לא הוכיחו את בעלותן על זכויות הקנין הרוחני שבמשחק ועל כן ממילא לא הוכיחו את תביעתן גם ביחס לשאר העילות.
למרות זאת, משום שהתביעה לגבי המשחק סטרטגו לא התקבלה לגבי כל הנתבעות, ובאופן כללי כדי שהתמונה תהיה מלאה אתייחס בקצרה גם לעילות החלופיות.
מסקנתי היא כי התובעות לא הרימו את הנטל המוטל עליהן להוכחת אף אחת מהעוולות או העילות הללו.
גם בנושא זה אולם לפי הסדר שבסיכומי התובעות ומשום כך אתחיל בנושא גניבת עין (סע׳ 59 לפק׳ הנזיקין).
כפי שמציינות התובעות בסיכומיהן, עוולת גניבת העין מושתתת על שלושה מרכיבים:
- קיום מוניטין במשחקים.
- חיקוי ע״י הנתבעות.
- החיקוי מביא לסכנת הטעיה של הציבור לגבי המשחקים המפרים.
מה הוכיחו התובעות באשר לרכיבים הנ״ל?
כללית, ולפני שאתייחס נקודתי לרכיבים, אומר כך:
יותר מאשר בנושאים האחרים, כוללים טיעוני התובעות בנושא עוולה זו, השערות, הבעת משאלות, והבעת דעה על המדיניות הרצויה.
אין ספק שכל אלה הם נושאים חשובים אלא שבשום פנים אינם יכולים להוות תחליף לראיות.
תחושתי למקרא הסיכומים בנקודה זו הייתה שהתובעות עצמן לא התייחסו ברצינות לעילה זו.
באשר לנושא המוניטין טוענת התובעות כי ״משחקי התובעות זכו להצלחה רבה בשוק העולמי והם נמכרים בעותקים רבים מזה שנים רבות״.
האומנם? וכי היכן מצויה הראיה להצלחה זו?
התובעות אינן מפנות לכל אסמכתא בפרוטוקול או במוצגים שיש בה כדי לבסס את הטיעון.