לפיכך איני מוכנה לראות בת/19 כשהוא לעצמו, ראיה לחוסר זהות משפטית עצמאית של אמה״ד.
במאמר מוסגר: כל נושא חליפת המכתבים הוא למעשה תת נושא בסוגית הרמת המסך אשר נדונה לעיל, ולמען האמת לא היה מקום לייחד לה פרק נפרד. אולם, כפי שציינתי – לצורך הנוחיות, התייחסתי לסוגיות שהועלו ע״י התובעות, בסדר שבהן הועלו ועל כן ההתייחסות הנפרדת.
- סדרת מכתבים נוספת אליה מפנות התובעות הם מכתבים שנשלחו בתאריך 2.1.90 ע״י עו״ד טל בנד (ממשרד ש. הורוביץ) מטעם תובעת 1 אל נתבעות 4, 3 (ת/20, ת/21).
ת/20 הוא מכתב התראה המתייחס ל״משחק המשוגע״ כמשמק מפר ומופנה אל נתבעת 3.
ת/21 הוא מכתב התראה אף הוא ביחס ל״משחק המשוגע״ המופנה לנתבעת 4.
ת/24 הוא מכתב של העד ברנשטיין מתאריך 6.3.90 אל עו״ד בנד בהתייחס לת/21.
במכתב הנ״ל כותב העד ברנשטיין כדלקמן:
״המשחק הנ״ל יוצר והופץ בעבר ע״י חב׳ אמה״ד בע״מ חברת בת של קונצרן אמקור והזכויות לייצורו ושיווקו הועברו בהסכם מחב׳ אמה״ד בע״מ לחברת אורדע, משום כך היה מן הראוי שתפנו מכתבכם אלינו״.
בביטוי זה רואות התובעות משום נטילת אחריות או ליתר דיוק הודיה באחריותה למעשי נתבעות 3, 4.
למעשה, ניתן היה שלא להתייחס לטיעון זה שהרי ת/24 מתייחס רק ל״משחק המשוגע״, אשר לגביו קביעתי הייתה כי לא הוכחו זכויות היוצרים של התובעות.
למעלה מן הדרוש אומר כך:
גם במכתב זה אינני יכולה אסמכתא לכך שיש לטשטש את זהותה העצמאית של אמה״ד.
אדרבא, במכתב ת/24 נכתב במפורש כי אמה״ד בע״מ היא חברת בת של קונצרן אמקור, ומתוקף עובדה זו נכתב המכתב.
בשום אופן לא ניתן לראות במכתב זה מצג מטעה כאילו אמקור ואמה״ד הן היינו הך שלא לדבר על כך שמדובר במכתב שנכתב בדיעבד.
בשולי המכתב ישנה הבעת הסתייגות או כעס על כך שמשרד הורוביץ המייצג את אמקור בע״מ מייצג תובע בתביעה נגד ״מפעלינו״.
גם המילה ״מפעילנו״ – אינה יכולה לשנות את מצבה המשפטי של אמה״ד, ובהקשר הדברים משמעותה: אחת מחברות הבת שלנו קרי: של קבוצת אמקור.
המסמך הבא שיש להתייחס אליו הוא ת/25.
ת/25 הוא סיכום ישיבה מיום 13.11.91 בין נתבעות 3,2.
בישיבה הוחלט כי נתבעות 3, 2 ישתפו ביניהן פעולה בנושא התביעה אם תוגש כזו, וכי נתבעת 2 תישא בחיובים שיוטלו על נתבעת 3 אם יוטלו.
מכתב זה הוא ראיה חד משמעית שאמה״ד היא הגוף המשפטי הרלוונטי, שהרי אמה״ד ולא אמקור, התחייבה לשפות את אורדע.