נא. מכלול הנסיבות העובדתיות שתוארו לעיל מוביל למסקנה כי הפעלת סעיף 24 לתנאים על-ידי הנתבעת היוותה הפרה של חובת תום-הלב המוגברת המוטלת עליה. ודוק: אף אם אניח, לטובתה של הנתבעת, כי "פרשת החשבונות" הייתה הסיבה האמיתית לביטול המעשי של מכתבי הארכת תקופות החוזים, עדיין מדובר בהתנהגות לא עקבית מצידה של הנתבעת, אשר סתרה מצג והתחייבות קודמת והיה בה כדי להכשיל את התובעת. על-פי ההלכה הפסוקה, מדובר בחוסר תום-לב בהפעלת הזכות החוזית, אשר שקולה להפרת חוזה.
ומכאן לשאלת הסעדים שנתבעו בגין הפרה זו.
- הנזק הנתבע - הפסד בגין מתן הנחות
9.1 פיצויים בגין הפרת חובת תום-לב - ההלכה
נב. "תורת התרופות היא המסע אחר התוצאה הצודקת" (ע"א 8143/14 חלפון נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, פסקה 17 (פורסם בנבו, 29.1.2017)). מהי התוצאה הנובעת מכך שהנתבעת לא עשתה שימוש בזכות הנתונה לה להביא את החוזים עם התובעת לכלל סיום שלא בתום לב ובדרך מקובלת? בסעיף 39 לחוק החוזים אין הוראה אשר לתוצאות הנובעות משימוש בזכות חוזית שלא בתום לב ובדרך מקובלת. נפסק כי אין משמעות הדבר שזו חובה מוסרית בלבד ללא נפקות משפטית, אלא המשמעות של העדר הוראה בעניין זה מקורה בעובדה שהתוצאות הנובעות מהפרת חובת תום הלב אינן אחידות, אלא הן משתנות לפי ההקשר שבו מתעוררת השאלה (עניין גורן, פסקה 32 לפסק דינה של השופטת חיות; ע"א 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד לה(1) 828, 839-838 (1980)). בע"א 9447/06 פוקס נ' אלבס, פסקה 27 (פורסם בנבו, 25.3.2008) הובהר כי בית המשפט העליון השמיע זה מכבר את הדעה כי הפרת חובת תום-הלב עשויה לפעול "במישור הסעדים", תוך הפנייה לדברי השופט (כתוארו אז) ברק בבג"צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(4) 702, 708 (1993), שפסק כי לעתים הוראת סעיף 39 לחוק החוזים "מעניקה סעדים חדשים הדרושים להגשמתה".
פרופ' מיגל דויטש, במאמרו "תום לב בשימוש בזכויות - 'קווים אדומים' לתחולת העיקרון?" עיוני משפט יח 261, 276 (1993) עמד על הצורך בשימוש זהיר במתן סעדים:
"החלתה של חובת תום-הלב, כאשר הסנקציה המתחייבת מממצא של הפרת החובה הינה חריפה מדי, יוצרת היא עצמה חוסר הגינות, ויהיה על בית-המשפט לשקול לאיזה חוסר הגינות משקל רב יותר: חוסר ההגינות שייגרם למי שנפגע מחוסר תום-הלב אם לא תוכר הפרתה של החובה, או חוסר ההגינות שייגרם למפר של חובת תום-הלב אם תוכר החובה ותיגזר מכך סנקציה חריפה מדי".