העירייה ציינה בהקשר זה כי במסגרת הדיון בוועדת המכרזים, עלה החשש כי המבקשת רכשה שליטה בחברת קפלן את לוי (שאם כן, היה מקום לפסול את הצעתה). הסוגיה המרכזית שעלתה היתה חוסר שביעות הרצון של העירייה מטיב השירותים שקיבלה מהמבקשת במסגרת ביצוע העבודות מכוח מכרז צפון הקודם. העירייה טענה כי נערך בירור האם העותרת ערכה שינויים מאז אותה תקופה. לגישת העירייה, הובהר למבקשת כי אין מדובר בענישה אלא בטענות אודות אי-עמידתה בדרישות העירייה. בדיון צוינה העובדה כי המבקשת הודיעה בספטמבר 2015 באופן חד צדדי כי היא מפסיקה לתת שירותי ניקיון בצפון ונאמר כי לעירייה היה חשש שאירוע כזה יחזור על עצמו.
לגישת העירייה לאחר דיון מעמיק היא החליטה – לאור בעיות הניקיון שהיו באזור דיזנגוף בתקופת מכרז הצפון הקודם ולאור הנטישה של המבקשת את האזור, כל זאת חודשים ספורים מוקדם יותר - כי "הזמן לא בשל" לזכייה של המבקשת שכן האירועים "מאוד טריים". לכן הומלץ לזכות את המתחרה השני.
המבקשת הגישה עתירה מנהלית גם נגד החלטה זו (עת"מ 53974-03-16), והיא חזרה בה ממנה לאור המלצת בית המשפט. המבקשת הפנתה בהקשר זה לפסק דינו של כב' סגה"נ השופט ורדי בעתירה זו (מיום 7.4.2016), בו נקבע כי ייעשה ניסיון לבניית צעדים "בוני אמון" בין הצדדים, כדי שלא יהיה מכשול למבקשת להשתתף במכרזים עתידיים ב-2017. לגישת המבקשת, חרף האמור בפסק הדין הזה, מצהירה העירייה כעת כי יש להרחיק את המבקשת ממכרזי העירייה לתקופה של 4-5 שנים. המבקשת ניסתה לטענתה לבנות אמון, אולם גורמים במחלקת התברואה התעלמו ממנה.
- ביום 15.3.2017פורסם המכרז הנוכחי. המכרז מתייחס לאזור דרום ולאזור עבר הירקון מערב, ונקבע בו כי העירייה לא תכריז על אותו זוכה לשני האזורים. כל משתתפי המכרז עמדו בתנאי הסף. גם הפעם ניתנה למבקשת זכות טיעון, בשל הניסיון הקודם של העירייה עם המבקשת ולאור איכות השירות שהיא סיפקה לעירייה בעבר – הן באזור הצפון והן במכרז נוסף לניקיון מוסדות חינוך. העירייה טענה כי לזימון של המבקשת לשימוע צורפו מסמכים רבים, ובכלל זה מכתבים מ-2014 אודות חוסר שביעות רצון מעבודות הניקיון שלה.
העירייה בתשובתה לבקשה דנן, פירטה את מהלך העניינים בשימוע. לגישת העירייה, המבקשת לא ביצעה את האמור בפסק הדין שניתן במסגרת העתירה השנייה, ולא ביצעה "צעדים בוני אמון" עם העירייה. נטען כי היה על המבקשת ליזום פגישה עם העירייה בהתאם לפסק הדין וכי היא לא עשתה זאת. המבקשת – כך נטען – הטיחה האשמות בעירייה, וטענה כי הבעיות שהתגלעו נגעו כולן לאדם ספציפי בעירייה (מר מורר), לשטח ספציפי של 4 ק"מ ולרכב טיאוט ספציפי.