המבקשת הוסיפה כי ההחלטה לבטל את המכרז היא החלטה קיצונית ובלתי סבירה. לגישתה, העירייה החליטה על ביטול המכרז כדי למנוע מהמבקשת את זכייתה. שאר ההצעות מלבד זו של המבקשת חרגו מהאומדן, והצעת המבקשת היתה האטרקטיבית והזולה מכולן. ההחלטה על ביטול המכרז איפשרה לעירייה לנהל משא ומתן עם זכיינים שהיא חפצה ביקרם. המבקשת הזכירה כי סעד של ביטול המכרז הוא חריג ושמור למקרים מצומצמים ביותר. במקרה דנן אין מניעה לכך שהמבקשת תזכה במכרז הנוכחי, כמי שנתנה את ההצעה הטובה ביותר.
- המבקשת הוסיפה כי יש להעניק לה את הסעד הזמני שהתבקש על ידיה גם מטעמים של מאזן הנוחות. הסעד נועד למנוע תוצאה של "מעשה עשוי" אם העתירה תתקבל לאחר שהעירייה תתקשר עם קבלן אחר. כאמור, העירייה מתכוונת לנהל מו"מ ישיר עם קבלנים אחרים, שלא ברור מה יהיו תנאיו והוראותיו.
העובדה שמדובר במכרז לשירותים, אינה צריכה למנוע מתן סעד זמני במקרה דנן. זאת משום שאין מדובר בתקיפה של החלטת זכייה אלא בהחלטה קיצונית לביטול המכרז. המבקשת טענה כי ההלכה לפיה כאשר מדובר במכרז למתן שירותים אפשר להעביר את העבודות למי שזכה – אינה חלה כאשר מדובר במשא ומתן פרטני שהעירייה מבקשת לנהל ללא מכרז, וכאשר לא ניתן לדעת אילו תנאים יכלול ההסכם. כאשר יש פוטנציאל לפגיעה בעותר, אפשר לתת סעד זמני גם כשמדובר במכרז למתן שירותים.
טענות העירייה
- העירייה טענה שהמבקשת הגיעה לבית המשפט בידיים לא נקיות. בהקשר זה נטען כי היא לא ציינה את דבריו של בית המשפט (כב' סגה"נ השופט ורדי) בפסק הדין בעתירה הקודמת לפיהם - "מצופה שהעותרת תיזום פגישה עם נציגי העירייה, תשמע את עמדתה לגבי הדרוש והטעון תיקון באופן שאכן יהיה יישום של הלקחים בפועל כחלק מהצעדים בוני האמון והשיפורים כדי ליצור בסיס שלא יהווה מכשול לעותרת להשתתף במכרזים עתידיים".
לגישת העירייה, המבקשת לא פעלה בהתאם לאמור בפסק-הדין. בהקשר זה צוין כי מר אזולאי טען כי הוא פנה לעירייה בטלפון ולא בכתב כי בחר בדרך "הכי חברית" שהוא מכיר. ואולם לגישת העירייה, אין מדובר ב"יחסים חבריים". מעבר לכך לגישת העירייה יש קושי בקבלת הטענה העובדתית של מר אזולאי, לאור העובדה שהמבקשת פונה לעירייה לאורך השנים בכתב, ויש לתמוה על כך שדווקא ביחס ליישום פסק-דין של בית-המשפט היא פונה לגישתה בעל-פה.
- בהתייחס לטענה לפיה הועלו נגד המבקשת טענות לאחר תום השימוע וכאשר נציגי המבקשת יצאו מהחדר, העירייה טענה כי אין בה ממש. גם עמדת המבקשת לגבי נוכחותו של מר זלוף בחדר בשימוע אינה נכונה, כאשר לגישת העירייה אין בעיה בכך שהוא היה נוכח בשימוע. העירייה התייחסה לאיום של המבקשת בתביעה אישית נגד עובד העירייה בעילה של לשון הרע, וכן גם להליך גישור שהתנהל בין המבקשת לבין העירייה.
- בהתייחס לטענה לפיה העירייה לא היתה רשאית לשקול במסגרת שיקוליה את הניסיון הקודם שלה עם המבקשת, ציינה העירייה כי אין בה ממש משום שבהתאם לתנאי המכרז, ועדת המכרזים היתה זכאית שלא להמליץ על ההצעה הזולה ביותר. כך, במסמכי המכרז (ס' 2.2 לפרק ב') נקבע כי העירייה לא מתחייבת לקבל את ההצעה הנמוכה ביותר או כל הצעה שהיא. בהמשך, בס' 8.4 לפרק ב', נקבע כי העירייה רשאית לא להתחשב בהצעה שהיא בלתי-סבירה. המבקשת אינה יכולה לתקוף את התנאים בשלב זה, לאחר שהיא הגישה את הצעתה במכרז בהתאם לתנאים אלה.