התמח"ת מנהלת מו"מ עם דיסקונט לפריסת החוב, ומקבלת טיוטה מוסכמת לחתימה
- בשנות ה- 90 העמיד בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "דיסקונט") הלוואות לתמח"ת. ביום 29.11.04 נחתם הסכם בין התמח"ת לבין דיסקונט לפריסת החוב של התמח"ת כלפי דיסקונט. במסגרת ההסדר נקבע מתווה לתשלומי התמח"ת לבנק דיסקונט במשך חמש השנים הבאות, קרי – עד ליום 30.11.09. במסגרת ההסכם חתמו בעלי המניות העיקריים בתמח"ת על כתב ערבות בסכום של כ- 7 מיליון דולר. על 60% מסכום הערבות ערבה בעלת השליטה בתמח"ת באותה עת, חברת מ.ט. נדל"ן שותפות מוגבלת, ואילו על 40% הנותרים מסכום הערבות ערבה ניפ חברת נכסים ייזום ופיתוח (ניפ) בע"מ מקבוצת נצבא (להלן: "מ.ט. נדל"ן" ו- "ניפ" בהתאמה).
- החל מחודש ספטמבר 2008 ניהלה התמח"ת מו"מ עם דיסקונט לפריסת החוב.
- בחודש יולי 2009 קיבלה התמח"ת מדיסקונט טיוטת הסדר שבמרכזו הסכמת דיסקונט לפריסת החוב למשך 5 שנים נוספות. במסגרת ההסדר המוצע נערך שינוי בפריסת פירעון החוב באופן שהיטיב עם דיסקונט (להלן: "הטיוטה הסופית"). על פי הטיוטה הסופית, נדרשו בעלי המניות העיקריים בתמח"ת לחתום על כתב ערבות חדש.
נצבא חותמת על הסכם אופציה עם מרל"ז לרכישת השליטה בתמח"ת
- ביום 7.09 נחתם הסכם בין חברת אחזקות התחנה לבין מרל"ז (להלן: "הסכם האופציה") במסגרתו העניקה מרל"ז לאחזקות התחנה זכות לרכישת 48% ממניות התמח"ת בתמורה לקבלת סך של 2,972,000$. עוד נקבעו בהסכם האופציה העקרונות הבאים: הזכות למימוש האופציה ניתנה עד ליום 20.12.09; בכפוף למימוש האופציה - אחזקות התחנה אמורה להיכנס בנעלי מרל"ז ביחס לכל ערבויות והתחייבויות מרל"ז לתמח"ת שעיקרן השלמת הפער הצפוי בתזרים המזומנים של התמח"ת ומתן ערבויות לתמח"ת בסך כולל של כ- 34 מיליוני ₪. כן נקבע בהסכם האופציה כי בכפוף למימוש האופציה יומחו לאחזקות התחנה כל זכויותיה של מרל"ז כלפי התמח"ת, שעיקרן – הלוואות בעלים בסך של כ- 20 מיליוני ₪. בנוסף הוסכם כי בתקופה שתחול ממועד חתימת הסכם האופציה ועד לתום מועד מימוש האופציה, תהיה אחזקות התחנה רשאית לנהל ולהשתתף בכל מו"מ עם כל גורם שלתמח"ת יש קשר עמו, ולחתום על חוזים עם אותם גורמים, בכפוף לקיום תנאי מתלה בדבר מימוש האופציה על ידה. לדברי נציגי מרל"ז (ה"ה עופר פואה ואייל יונה), מימוש האופציה ע"י אחזקות התחנה היה קריטי מבחינת מי שהיו בעלי השליטה במרל"ז באותה עת שכן קריסתה של "קבוצת חפציבה" ערערה את יציבותם הכלכלית, ולא נמצא משקיע אחר שהיה מוכן להעניק להם הלוואות או לרכוש את חלקם בתמח"ת. על כן הם פעלו באותה תקופה, ככל הניתן, על מנת שהאופציה תמומש ע"י אחזקות התחנה.