- האם זכאית נצבא ל"ריבית הסכמית" בגין התקופה שמתחילה במועד מתן צו הקפאת ההליכים של התמח"ת ועד למועד הפירעון בפועל של חוב התמח"ת כלפיה?
- הנאמנים הכריעו וקבעו כי נצבא זכאית לריבית הסכמית רגילה (לא כולל ריבית חריגה הקבועה בהסכם) בגין החובות המובטחים שנפסקו לזכותה. הנאמנים הוסיפו וציינו כי לו תתקבל עמדתו של עו"ד בנקל לפיה יש להדחות חובות אלה – הרי שאין להוסיף עליהם הפרשי ריבית כלשהם. יוער כי הנאמנים בהכרעתם לא שללו את זכאותה של נצבא לקבלת הפרשי הצמדה, וגם אני סבור כי אין טעם ממשי לשלול זכאותה זו של נצבא המיועדת לשמירת הערך הכספי הריאלי של סכום חוב התמח"ת כלפיה ומניעת שחיקתו האינפלציונית . נצבא ערערה על הכרעת הנאמנים בטענה ש"כנושה מובטחת היא זכאית להיפרע מהנכסים המשועבדים לטובתה את מלוא הריבית ההסכמית, ובכלל זה את ריבית הפיגורים שנקבעה בהסכם" (סע' 1 בתגובת נצבא לערעורים).
- בהחלטתי מיום 12.7.15 קבעתי בעניין זה (במסגרת הכרעתי בבקשתה דאז של נצבא להורות על כינוס אספות נושים לשם אישור הסדר נושים שהציעה) כי:
"ההחלטה ביחס לתשלום הפרשי ריבית והצמדה בגין חובותיה של חברה חדלת פירעון עבור התקופה המתחילה ב"מועד הקובע" (אשר במקרה דנן הינו מועד מתן צו הקפאת הליכים) מסורה, אם כן, לשיקול דעתם הבלעדי של הנאמנים, בכפוף למגבלה הקבועה בסעיף 81 בפקודת פשיטת הרגל, ה'מגבילה את שיעורי הפרשי הריבית וההצמדה שמתוספים לקרן החוב ומשווה אותם לאלו הקבועים בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א – 1961, ובכך תורמת להקטנת סך החובות בתיק פשיטת הרגל'" (ההדגשה אינה במקור – ב' א').
[כן ראו: פר"ק (נצרת) 59819-11-14 מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 7.5.15)].
- בפסק דין זה קבעתי כי חובותיה של התמח"ת לנצבא – חלקם במעמד של חוב רגיל, חלקם הודחו-הושעו וחלקם נדחו לגמרי.
- נצבא בערעורה ציינה כי לטעמה:
"נושה מובטח זכאי לקבל את הריבית ההסכמית שנקבעה בינו לבין חברה חדלת פירעון, וזאת בגין התקופה שעד לפירעון החוב בפועל" (סעיף 10 בערעור נצבא).
ערעורה של נצבא בסוגיה זו התמקד בזכאותה הנטענת לקבלת "ריבית הסכמית" מתוקף מעמדה כ"נושה מובטחת", ולא נכללה בו כל טענה כנגד קביעת הנאמנים לפיה לו יקבל בית המשפט את עמדת עו"ד בנקל לפיה יש להדחות את חובות התמח"ת לנצבא – אין להוסיף עליהם כלל הפרשי ריבית כלשהם. יוער כי אף הכנ"ר ציין כי "אין נצבא זכאית למעמד מובטח כלשהו של איזה מחובות החברה כלפיה, ומשכך ממילא אינה זכאית לריבית הסכמית כלשהי" (סעיף 7 בעמדת הכנ"ר בעניין מסמך הטיעון המשלים).
- בנסיבות אלה, נוכח קביעתי לפיה נצבא כלל לא ערערה על קביעת הנאמנים לפיה אין היא זכאית לקבל הפרשי ריבית על חובות שלא הוכרו ע"י הנאמנים כחובות מובטחים – ברי כי הכרעת הנאמנים בסוגיה זו נותרת על כנה.
- סוף - דבר
- כפועל יוצא מכל האמור לעיל הנני קובע בזאת כדלקמן:
- על נצבא להשיב לקופת הנאמנים סך של 576,000 ₪, אשר התמח"ת העבירה לה בסמוך למועד מתן צו הקפאת ההליכים. סכום זה מאושר כחוב רגיל של התמח"ת לנצבא;
- תביעות החוב של נצבא בגין הלוואות הבעלים ההיסטוריות (בסך של 26,562,856 ₪ ובסך של 18,420,098 ₪) – דינן הדחיה (השעיה);
- תביעת החוב של נצבא בגין הפרה נטענת של הבטחת התמח"ת לתשלום תשואה מינימאלית (בסך של 1,438,634 ₪) בגין רכישת 4 חנויות בתחנה – דינן דחייה;
- תביעת החוב של נצבא בגין מימושה של ערבות נצבא לחוב התמח"ת לבנק הפועלים (בסך של 5,730,000 ₪), ותביעת החוב של נצבא בגין הפרת ההבטחה לתשואה מובטחת (בסך של 950,041 ₪) – דינן להיות מאושרות כחובות רגילים;
- תביעת החוב של נצבא בגין חוב התמח"ת לדיסקונט שהומחה לנצבא במסגרת עסקת דיסקונט: המדובר בחוב ע"ס כולל של כ- 188 מיליון ₪ אשר קבעתי בפסק דין זה כי הוא מחולק לשני רכיבים:
- "רכיב הניכיון" – אשר בהתאם לקביעתי בסעיף 124 לעיל הסתכם במועד עשייתה של עסקת דיסקונט (קרי: ביום 12.09) בסך של 49,968,822 ₪, ואשר דינו דחייה; וכן -
- רכיב הסכום ששולם בפועל ע"י נצבא לדיסקונט – העומד על סך של כ- 138 מיליון ₪, ואשר דינו הדחיה.
בדו"חות הכספיים של התמח"ת ליום 31.12.11 עמדה יתרת החוב הנ"ל על סך של 168,137,032 ₪ ולאחר הוספת ריבית בגין התקופה שעד ליום 12.1.12 (מועד מתן צו הקפאת ההליכים לתמח"ת) – עמדה יתרת החוב הנ"ל על סך של 168,378,008 ₪ (הכרעת רו"ח שרון, עמ' 60-59). מכל מקום, הואיל והדו"חות הכספיים הנ"ל, כמו גם תחשיב הריבית שנערך למועד מתן צו הקפאת ההליכים ביום 12.1.12, לא התחשבו בפסיקה נושא פסק דין זה לגבי דחיית "רכיב הניכיון" – הנני מורה בזאת לנאמנים כדלקמן:
- לחשב את רכיב הסכום ששולם בפועל על ידי נצבא לדיסקונט, אשר דינו הדחיה (קרי: סכום חוב התמח"ת שנרכש ע"י נצבא מדיסקונט לאחר הפחתת רכיב הניכיון, אשר תביעת החוב בגינו נדחתה);
- להוסיף לרכיב הסכום ששולם בפועל על ידי נצבא לדיסקונט ריבית הסכמית בגין התקופה שממועד ביצועה של עסקת דיסקונט (10.12.09) ועד למועד מתן צו הקפאת ההליכים (12.1.12);
- לנכות מהרכיב הנ"ל את הסכומים שנפרעו על ידי התמח"ת על חשבון חוב זה תוך התאמת הפרשי הריבית הרלבנטיים.
- תביעת החוב של נצבא בגין ההלוואה שניתנה על ידה לתמח"ת לשם פירעון מוקדם של האג"ח, במסגרת עסקת פדיון האג"ח (בסך של 45,620,898 ₪) – דינה הדחייה (השעיה);
- חובותיה של נצבא (חובות רגילים או חובות שהודחו) – יישאו הפרשי הצמדה בלבד, ולא יישאו הפרשי ריבית, החל ממועד מתן צו הקפאת ההליכים לתמח"ת;
- אדגיש כי יש להבחין בין הנפקות השונה אשר יש לייחס למונחים "דחייה" ו"הדחיה". תביעות חוב לגביהן קבעתי בהחלטה זו כי הן נדחו – הינן תביעות חוב אשר נקבע לגביהן כי הן לא ביססו כנדרש קיומו של חוב לטובת נצבא. מאידך, תביעות חוב לגביהן קבעתי כי הן הודחו-הושעו – הינן בגדר תביעות חוב אשר בגדרן הוכר חוב לטובת נצבא, אך לגבי חוב זה נקבע כי הינו אחרון בסדר הנשייה, קרי: מעמדו של חוב זה הינו לאחר חובותיהם של הנושים הרגילים, אך עדיין לפני בעלי המניות במעמדם השיורי כלפי החברה ונכסיה.
- בהתחשב בתוצאות אליהן הגעתי, במורכבות הסוגיות המשפטיות, ובעובדה שבערעורים שהוגשו על ידי הצדדים השונים, חלק מעילות הערעור התקבלו וחלק נדחו – לא מצאתי לעשות צו להוצאות לטובת מי מבין הצדדים.
- הנני מורה בזאת למזכירות בית המשפט להמציא פסק דין זה בדואר אלקטרוני לנאמנים ולכל יתר הצדדים לערעורים דנן, קרי: לנצבא, אגד, דן, מר חיים אביגל, מר איתמר מרקור והכנ"ר. המזכירות תוודא טלפונית דבר קבלתו של פסק דין זה ע"י הנמענים הנ"ל.
- הנני מורה בזאת לנאמנים להמציא פסק דין זה בדואר אלקטרוני לכל נושה של התמח"ת אשר יפנה אליהם בבקשה לקבלו.
ניתן היום, ל' אב תשע"ז, 22 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.