- דומה כי היה על הנתבעת לציין את קיומן של ההתנגדויות האמורות. אין הדעת נוחה מטענת הנתבעת לפיה הרוכשים היו יכולים לדעת על קיומן של ההתנגדויות ע"י פנייה אליה או באמצעות עיון בחומר שבמאגרי העירייה, לרבות אתר אינטרנט (וזאת מבלי להדרש למחלוקת העובדתית האם ועד כמה ניתן היה לראות את המידע האמור בזמן אמת). "...טענה כי היה על הקונים להיזהר על פי הכלל "ייזהר הקונה" (caveat emptor) אינה פוטרת את המוכרים מחובת גילוי של עובדות מהותיות, מה גם שלאחר חקיקת חוק החוזים, חובת הגילוי מוטלת על המוכר, שהעובדות מצויות בידיעתו... זהירותו של הקונה, ככל שחשובה וראויה היא, אינה פוטרת את המוכר מחובתו שלו..." וכן "בעימות שבין מוכר-מפר שידע (או היה עליו לדעת) בעת גמירת החוזה את דבר קיומן של עובדות מסוימות, אותן לא גילה לקונה – לבין רשלנות הקונה שלא בדק ולא גילה אותן עובדות (ואפילו הצהיר שעשה כן) – יד הקונה על העליונה" (ע"א 5393/03 פרג' נ' מיטל (18.01.2005); ור' גם ע"א 8068/11 עיני נ' שיפריס (11.02.2014), ואין צורך להדרש בהקשר דנן למחלוקת בשאלת האפשרות להטיל אשם תורם). יצוין כי בהקשר עיון בהיתר הבנייה נזכרה לעיל הצהרת הרוכשים בהסכם כי עיינו בחומר. להצהרה זו, שנקבה בהיתר במפורש תוך ציון מספרו, אין לתת את אותה משמעות כאשר מדובר בהתנגדויות שעצם קיומן לא נזכר בהסכם כלל. לסוגיה זו נשוב בהמשך.
מרץ עד אוגוסט 2014 (חודשי כריתת ההסכמים)
- אשר להשתלשלות הענינים בחודשים מרץ עד אוגוסט 2014, מהחומר שהוגש עולה כי הנתבעת המשיכה להתנהל למול העירייה בסוגיות הנזכרות. בשלהי מרץ 2014 התקיימה פגישה בה נזכרה, בין השאר, עמדתה של מנהלת אגף הרישוי כי לא ניתן עוד לפצל בקשות היתר וכי יש עמדה שלילית אפוא לגבי בקשת היתר החפירה (מוצג 160).
יועצי הנתבעת הכינו טבלת זכויות מבוקשת חדשה לשם העברה לעירייה (מוצג 161), המשיך דיאלוג בעל פה, בפגישות ובכתב עם העירייה בין היתר לגבי מספר יחידות הדיור אותן ניתן לאשר (למשל, מוצגים 162, 163, 165), נעשו פעולות לקבל תיק מידע חדש (מוצג 163, 165).
- בתקופה זו לערך נחתמו ההסכמים עם דנון ועם בן שבת.
- בשלהי חודש מאי 2014 התקיימה פגישה בה הושגה הבנה (כך צוין בסטטוס פנימי) לגבי חישוב הזכויות בפרויקט והועברה טבלת זכויות לצורך עדכון תיק המידע (מוצג 169 ור' מוצג 168 הכולל טבלה המתייחסת ל-102 יח"ד).