דיון
- בכל הקשור עם שאלת מועד ביצוע התשלום השני, המסקנה המתחייבת בסיכומו של יום הינה, כי למרות הטעם שבטענות יורו-מאני, הסכם העקרונות מציין ברחל בתך הקטנה כי על הצדדים להגיע להסכמות, באשר למועד התשלום, במסגרת ההסכם שאמור היה להיחתם בין הצדדים לאחר 4 חודשים. בהעדר מועד, בשל העדר חוזה שלא נערך כאמור, על ביהמ"ש להתחקות אחר כוונת הצדדים ביחס למועד תשלום יתרת התמורה על רקע הכתוב בהסכם העקרונות והנספח לו, באשר "נקודת המוצא לפרשנותו של כל חוזה היא לשונו" (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נגד מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006) (להלן: "הלכת מגדלי הירקות")). במסגרת זו, נבחן גם מה רצונם הסובייקטיבי של הצדדים, כפי שזה מצא ביטוי במו"מ שביניהם והרקע שקדם לו ועד לסופו באשר "בין הנסיבות האופפות את החוזה לבין החוזה הכתוב ישנו קשר" והכל על מנת לברר מהי התכלית הסובייקטיבית אליה התכוונו הצדדים. רק כאשר לא ניתן להגיע לאותה תכלית סובייקטיבית, יפנה ביהמ"ש ויבקש לקבוע מהי התכלית האובייקטיבית העולה מהחוזה (ר' לעניין זה ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים, פ"ד מט(2) 265 (1995) (להלן: "הלכת אפרופים"); הלכת מגדלי הירקות). נזכור לעניין זה כי בעקבות הלכת אפרופים והלכת מגדלי הירקות תוקן בתאריך 26.1.11 סעיף 25(א) לחוק החוזים חלק כללי, והתווספה סיפא לסעיף, ולפיה "ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו", כמו כן התווסף סעיף 25(ב1). סעיף 25(א) המתוקן נבחן אף הוא על ידי ביהמ"ש העליון בשורה של פסקי דין ובניהם 1194/09 נתיבי איילון בע"מ נ' עיריית חולון ואח' (16.2.11); ע"א 7664/08 עו"ד ניב כונס נכסים נ' נכסי נירד בע"מ ואח' (13.9.11); רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (26.2.12) ולבסוף, בע"א 2232/12 הפטריארכיה הלטינית בירושלים נ' פארווג'י ואח' (11.5.14). ביהמ"ש העליון קבע לבסוף, כי תוספת זו לסעיף 25(א) לא הביאה בפועל לשינוי מהותי בהלכה כפי שנקבעה בהלכת אפרופים ובהלכת מגדלי הירקות. כל זאת לעניין אופן הפרשנות הנכון של החוזה.
ככל שלא נמצא מהו המועד אליו התכוונו הצדדים לביצוע חלקה השני של התמורה, נבחן האם המועדים בהם שולמו הסכומים ע"י לוי בפועל על חשבון חלקה השני של התמורה, הינם מועדים סבירים בנסיבות וזאת לאור סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, שכותרתו "מועד הקיום" הקובע, כי: