מעבר לחובות אלה הצהירו, כי אין להם כל חובות נוספים הקשורים לנכס או לזכויות בו.
- המוכרים ולוי הסכימו, כי תמורת רכישת מכלול זכויות המוכרים במקרקעין תשלם לוי סך של 1.5 מיליון דולר בתשלומים (סעיף 7 להסכם העקרונות). 400,000 דולר ישולמו במעמד חתימת הסכם העקרונות לפקודת עו"ד ישראל שלו (סעיף 7.1 להסכם העקרונות) שיחולק כאמור בסעיף 7.4 היינו 160,000 דולר בגין חוב למס שבח (סעיף 7.4.1); סך של 120,000 דולר למנהל מקרקעי ישראל לצורך היוון זכויות החכירה וזאת לאחר הסדרת הרישום במנהל בעקבות ביטול העסקה (סעיף 7.4.2); סך של 100,000 שכ"ט עו"ד ישראל שלו (סעיף 7.4.3); והיתרה תוחזק בידיו הנאמנות של עו"ד ישראל שלו לצורך תשלום לרשויות.
סעיף 7.2 להסכם מתייחס ליתרת התמורה החוזית מעבר לסך של 400,000 דולר ומציין כך:
"כתנאי להשלמת רישום הזכויות בממכר על שם הקונה ולשם העברת הבעלות בממכר, ישלם הקונה תשלום שני בסך 1,100,000 דולר... לעו"ד ישראל שלו בנאמנות. מבלי לגרוע מהוראות סעיף 1 לעיל מוסכם כי התשלום השני לא ישולם קודם לחתימת הסכם אלא לאחריו במועד שיוסכם".
סעיף 7.3 קבע, כי "בד בבד עם פירעון התשלום הראשון יוסבו התחייבויות וזכויות המוכרים (... קרי הקונה ייקח על עצמו את החובות לסונול וישחרר את המוכרים מכל אחריות לחוב זה ומנגד יהיה זכאי לקבל את דמי השכירות מסונול) מכוח ההסכמים שנחתמו עם סונול לטובת הקונה".
- במילים אחרות, מעבר לתשלום של 400,000 דולר עם חתימת החוזה, היה על הקונה להסדיר הסבת זכויות וחובות המוכרים כלפי סונול תוך שחרורם של המוכרים מחובותיהם אלה. בד בבד היה זכאי לוי לקבל את דמי השכירות מסונול.
יתרת התמורה החוזית בסך 1.1 מיליון דולר אמורה להשתלם לא לפני שחלפו 4 חודשים ממועד חתימת הסכם העקרונות וזאת לאור סעיף 1 להסכם העקרונות המציין, כי הסכם מלא בין הצדדים ייערך בתוך 120 ימים ממועד חתימת הסכם העקרונות, וככל שלא ייחתם כזה, "הסכם עקרונות זה יהיה הסכם מחייב לכל דבר ועניין בין הצדדים". עוד יובהר, כי מעבר לכך שהסכום לא ישולם קודם שחלפו 4 חודשים אלא לאחריהם, הסכום ישולם "במועד שיוסכם".
שאלת המועד לתשלום יצרה מחלוקת רבתית בין הצדדים. יורו-מאני טענה, כי התשלום השני אמור היה להיות מופקד בידי עו"ד ישראל שלו בנאמנות מיד עם תום 4 החודשים, על מנת שניתן יהיה לשלם את חובות המוכרים והתחנה לנושים השונים, בכך היו המוכרים נפטרים מחובותיהם ומסירים מעל עצמם את השעבודים הרשומים על המקרקעין, וכך ניתן היה להגיע להשלמת העסקה. לוי מצידה טענה, כי היה צורך במועדים מוסכמים לביצוע התשלומים, הצדדים אמנם הגיעו להסכמות באשר למועדים אלה ויתרת התמורה שולמה במלואה. מכאן, שלוי עמדה בחובותיה לביצוע התשלומים כאמור.