לוי טענה מצידה, כי החוב לסונול לא עמד מעולם על 6.8 מיליון ₪ אלא על 3 מיליון ₪ בלבד, כי יורו-מאני היתה זו שהכשילה בפועל את הסבת החוב ללוי ומכאן שאינה יכולה להיבנות על אי ההסבה כאמור. מעבר לכך טענה, כי יורו-מאני אינה ה"מוכרת" עפ"י הסכם העקרונות ולפיכך הינה נעדרת כל מעמד בהליך, טענה אליה נתייחס בנפרד בהמשך.
ג. לוי הפרה את הנספח להסכם העקרונות- לטענת יורו-מאני, הנספח להסכם העקרונות אמור היה להסדיר את הפרות הסכם העקרונות ולהביא להסדר החוב עם הבנק למסחר בתוך 180 ימים על מנת שיוסר השעבוד שרבץ לטובת הבנק על המקרקעין-משכנתא מדרגה שניה. לוי לא הגיעה להסדר עם הבנק למסחר בתוך אותם 180 ימים ולפיכך הנספח פקע בשל הפרתו על ידי לוי והצדדים חזרו למשטר החוזי כעולה מהסכם העקרונות, הסכם שהופר כאמור.
לוי ציינה מצידה, כי הצדדים האריכו את מועד 180 הימים בהסכמה, המשיכו במו"מ עם הבנק למסחר לאחר שחלפו 180 הימים, כאשר המוכרים עצמם (עגיב ווייס) מודים שהנספח בתוקף גם לאחר שחלפו אותם 180 ימים ובכל מקרה אין בכך כדי למנוע את האכיפה אפילו פקע הנספח שכן יש צורך לחזור להסכם העקרונות ולבצע התחשבנות, זו בוצעה בפועל, התשלומים כולם שולמו ולפיכך יש להשלים את המכר ולהעביר את הזכויות במקרקעין ללוי.
הסכם העקרונות – מועדי התשלום בגין הממכר
- הסכם העקרונות מתאריך 28.12.06 נערך בין משפחת עגיב מצד אחד, משפחת וייס מצד שני ובין לוי מצד שלישי. במסגרת זכויות המוכרים ציינו אלה, כי הינם בעלי מלוא הזכויות בעסק הפועל בתחנת הדלק משגב הכולל שטח של 3,000 מ"ר עליהם מצויה תחנת תדלוק, מתקן שטיפת מכוניות, חנות ומשרדים המתופעלים ע"י סונול וכן מבנה מסחרי בין שתי קומות בן 700 מ"ר ובו שוכרים נוספים. עוד ציינו, כי הינם בעלי זכויות החכירה הבלתי מהוונת של 66.666% במקרקעין עליהם מצויה התחנה ויתרת הזכויות בתחנה רשומה בבעלות צבי דויטש, לו אמורים להשתלם 2,000 דולר לחודש כאמור בהסכם שבין הצדדים בהתייחס לחלקו במקרקעין, סכומים שלא שולמו לידיו (סעיף 3 להסכם). לוי התחייב לרכוש מהמוכרים את מלוא הזכויות בתחנת הדלק עם הציוד הנלווה לה, לרבות הזכויות והחובות עפ"י ההסכמים עם סונול; את מלוא זכויותיהם במקרקעין לרבות כל זכויות הבניה שישנם ו/או יהיו ואת מלוא זכויותיהם וחובותיהם עפ"י ההסכם עם דויטש ועפ"י הסכמי השכירות. כל אלה כונו יחדיו "הממכר".
סעיף 5 להסכם העקרונות שכותרתו "חובות מובטחים", ציין כי למוכרים (עגיב ווייס) חוב כלפי רשות המיסים כפועל יוצא מהסכם פשרה מיום 11.4.06 בסך 160,000 דולר בשל ביטול הסכם המכר שערכו קודם לכן המוכרים עם יורו מאני. כמו כן, למוכרים חוב לטובת סונול המובטח במשכון בהיקף השווה ל- 3 מיליון ₪ בגין הלוואה ועוד סך מהוון בשיעור 3.8 מיליון ₪ בגין הקדמת תשלומי שכירות ובסך הכול במערכת היחסים עם סונול עומד הסכום על 6.8 מיליון ₪ ולבסוף ציינו, כי קיימת יתרת חובה לטובת הבנק למסחר המובטח במשכון בדרגה שניה "בהיקף המוערך על דרך הפשרה בסך של 1,500,000 ₪".