המסקנה המתבקשת הינה, כי מאחר והסכם העקרונות לא קבע מועד מוגדר להפקדת הסך של 1.1 מיליון דולר, ומאחר ושיעור החובות לא היה מובחן בתוך 4 החודשים שלאחר כריתת הסכם העקרונות, נכון היה להעביר את הסכום לתשלום השני בתוך זמן סביר לידי עוה"ד שלו כנאמן. זה היה אמור לעשות בו שימוש, בהסכמת הצדדים, לצרכי תשלום חובות המוכרים לאחר בחינת שיעור החובות המדויקים לתשלום. מנגד היתה זכאית לוי לקבל החזקה בתחנה לאחר שהסדירה את נושא חובות המוכרים לסונול. כל דרך התנהלות אחרת עלולה להביא לנזקים למוכרים כמו גם ליורו-מאני בשל אי התשלום כאמור מחד ובשל כך שלא ניתן להעביר את הנכס לקונה ללא תשלום כל אותן חובות/התחייבויות כפי העולה מהסכם העקרונות, מאידך. מכל מקום, קשיים אלה, שליוו את התקופה שעד לחתימת הנספח להסכם העקרונות, באו לכלל סיום במסגרת הנספח להסכם העקרונות, אלא שכפי שיובהר להלן גם הנספח להסכם העקרונות הופר ע"י לוי לאחר שלא הוסדר נושא החוב לבנק למסחר בתוך 180 ימים ולא בוצעו ההפקדות כפי העולה ממנו במועדים המצוינים בו.
כאן המקום להדגיש, כי המניע לעסקה היה רצון המוכרים להיפטר מנטל החובות הרובץ עליהם כתוצאה מתפעול התחנה וזאת עוד קודם למכירת חלק מזכויות המוכרים במקרקעין ליורו-מאני בשנת 1996 ואף לאחר מכן לאור אי הצלחת עסקת מכירת המקרקעין ליורו-מאני, מכירה אותה ביטלו צדדים אלה בהסכמה. מכאן, שהבסיס למערכת היחסים ההסכמית הינו הצורך לקבל הפטר מהחובות הקיימים לנושים השונים ובהקדם האפשרי. לפיכך, הפקדת יתרת התמורה במועד מוסכם אמנם אינה מופיעה בהסכם העקרונות, אך יחד עם זאת ברור לשני הצדדים הצורך לעשות שימוש בסכום זה לטובת תשלומי החובות לגורמים השונים לפי קצב התקדמות העסקה ולכן גם בתוך זמן סביר לאחר בירור שיעור החוב וכחלק בלתי נפרד וחשוב מהעסקה.
אופן התנהלות זה של "תשלום לפי דרישה" היה מקובל בפועל גם על המוכרים עצמם בהעדר הפקדה של הסכום בידי עוה"ד שלו. הם פנו ללוי בכל פעם שהיה צורך בביצוע תשלום ע"ח יתרת התמורה (נספחים 55 ,56 ו-58 למוצגי הנתבעות שהינם מכתבי עוה"ד שלו למר לוי וכן ת/6 שהינו מכתב מר לוי לעוה"ד אזולאי המבקש הסכמת המוכרים לביצוע תשלום שכ"ט לעו"ד מזרחי) וזה אמנם ביצע תשלומים ע"ח התמורה. השאלה הנשאלת עתה הינה, האם התשלומים ששילם מר לוי לשיעורין מתוך אותם 1.1 מיליון דולר, שולמו בתוך זמן סביר כדרישת הדין בהעדר הסכמות למועד מוגדר לתשלום או שמועד התשלום התארך באופן שהסב נזק למוכרים וליורו-מאני. נושא הנזק ייבחן להלן, ככל שיתברר כי לוי אמנם הפרה את ההסכמים.