--- סוף עמוד 14 ---
הנשיאה שם, "הדרישה לקביעת תקציב המדינה בחוק נובעת גם מהתפיסה, שלפיה כספי התקציב הם כספים של הציבור, המוחזקים בידי הממשלה בנאמנות לטובת אזרחי המדינה ותושביה" (פסקה 22).
כבר במאה הי"ח ניצת דיון נרחב הנוגע ליחסי הגומלין בין תשלום מסים וייצוג הציבור בהליך קבלת ההחלטות, כאשר 13 המושבות הבריטיות-אמריקאיות פרשו מן האימפריה הבריטית כדי להקים את ארצות הברית, במה שנודע לימים כמהפכה האמריקאית. ניצני המאבק נראו כאשר סירבו המושבות לשלם מסים לאימפריה הבריטית, כיון שקולן לא נשמע בתהליך קבלת ההחלטות בפרלמנט; כמאמר הסיסמאות המפורסמות מאותה העת –"No taxation without representation" , או "Taxation without representation is tyranny". באותה עת לערך, כתב גם בנג'מין פרנקלין, מאבותיה המייסדים של ארצות הברית, כי “it is suppos’d an undoubted right of Englishmen not to be taxed but by their own consent given thro’ their representatives.”. (ראו H.R.1813 - No Taxation Without Representation Act 114th Congress (2015-2016); B. Franklin From Benjamin Franklin to William Shirley (4.12.1754);). גביית מסים וקביעת התקציב הן היינו הך לעניין זה – זכותו של הציבור משלם המסים ליטול חלק, באמצעות נציגיו בבית המחוקקים, בקביעת היעדים שבא כספו להגשים. בנוסף, בהמשך לאמור מעלה בנוגע למשמעת הקואליציונית, הפיקוח על תקציב המדינה הוא אחד מן הכלים המרכזיים שבידי חברי האופוזיציה – וגם חברי קואליציה מזויות של התעניינות, מחויבות לכלל או אינטרסים, להשפיע על ענייני מדיניות ואופן חלוקתם של כספי הציבור; ונזכיר שאי-אישורו של התקציב משמעו, כאמור, פיזורה של הכנסת.
יז. לא ייפלא איפוא, כי אישור התקציב על ידי בית הנבחרים נהוג ככלל במדינות דמוקרטיות; יתרה מכך, עיון בנעשה מעבר לים מעלה, כי במדינות העולם החופשי, רובן ככולן, נעשה הדברמדי שנה. כך בארצות הברית, שם מעניקה החוקה לקונגרס סמכויות שונות בתחום הכלכלי, לרבות גביית מסים, היטלים והוצאות (Article 1, Section 8.1) ובחקיקה רגילה מוסדרת מתכונת הפיקוח השנתית The Budget and Accounting Act of 1921)); כך באנגליה (Part 1.2 of the Budget Responsibility and National Audit Act 2011); כך בגרמניה, שם ההסדר מושתת על חקיקת היסוד וחקיקה רגילה ( "Budget Review: Germany" OECD Journal on Budgeting vol. 2014/2 10-12 (2014)); וכך גם בקנדה, שם מדובר בנוהג שהשתרש, ככל הנראה, לפיו הפרלמנט מצביע על אישור התקציב מדי שנה, ובדומה לישראל משמעות ההצבעה היא