בד בבד, ברצוני להציע ולחדד כי אם ייווצר (פעם נוספת) מצב שבו – יוחלט שלא יתוקן חוק יסוד: משק המדינה ועם זאת, יחולו - חלילה - נסיבות חריגות (מלחמה, משבר כלכלי חריף או בחירות פתאומיות), ייתכן ויהא מקום לקבוע כי התראת הבטלות לא תחול על הוראת שעה כאמור, ככל שתחוקק. אין בדבריי אלה כדי לרמוז כי מן הראוי יהיה לחוקק הוראת שעה כאמור בכל אחד מן המצבים דלעיל, אלא כל כוונתי לכך שבנסיבות חריגות, אשר ייתכן ויצדיקו הוראת שעה, להבדיל מתיקון של קבע, לא תיכנס התראת הבטלות לתוקף. הא ותו לאו. זאת, על מנת שלא לכבול את
--- סוף עמוד 46 ---
יכולתה של הרשות המכוננת להתמודד עם מצב דברים בלתי צפוי בטרם היה סיפק בידה לתקן את חוק יסוד: משק המדינה (ככל שתחפוץ בכך) וכן, על מנת שלא לכבול את ידיו של בית משפט זה, בהרכב עתידי כלשהו, היה ותובא בפניו עתירה התוקפת הוראת שעה היפותטית כאמור.
בכפוף לחידוד האמור, אני מצטרף לאמור בחוות דעתו של המשנה לנשיאה.
ש ו פ ט
השופט ע' פוגלמן:
- אני מצטרף בהסכמה לחוות דעתו המקיפה של חברי, המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין ולסעד המוצע על ידו.
- בפעם הקודמת שהובא חוק-יסוד: תקציב המדינה (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון) לפתחו של בית משפט זה, בעניין התקציב הדו-שנתי לשנים 2012-2011, נקבע כי חרף הקשיים שעורר התיקון, לא קמה עילה להתערבות בו, וזאת הגם שראוי להותיר הליך חקיקה מעין זה למקרים חריגים וייחודיים (בג"ץ 4908/10 בר-און נ' כנסת ישראל, פ"ד סד(3) 275, 307 (2011) (להלן: פרשת בר-און)). באותה פרשה, ביקשה הממשלה לתקן את חוק-יסוד: משק המדינה כדי לבחון יישומה של שיטת תקצוב דו-שנתי לתקופת ניסיון של שנתיים נוספות לאחר שתוקן חוק היסוד לראשונה, ביחס לתקציב המדינה לשנים 2010-2009, על רקע התפטרותו של ראש הממשלה דאז והמשבר הכלכלי שפקד את העולם באותה העת. בפסק הדין בפרשת בר-און נקבע כי עובר לחקיקת אותו תיקון, נערך דיון מקצועי ומפורט בוועדה המשותפת של ועדת הכספים ושל ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, באופן שהעיד על כך שהחקיקה שנעשתה בדרך של הוראת שעה הייתה מודעת, וניתנה תשומת הלב הראויה לסוגיה כבדת המשקל של שינוי חוק היסוד בהוראת שעה (שם, בעמ' 306). בנסיבות אלו, ונוכח הריסון שמחיל על עצמו בית משפט זה כאשר עסקינן בחקיקת יסוד של הכנסת, הותר התיקון על כנו. מאז, גם בשנות התקציב 2014-2013 ובשנים 2016-2015 הוחלט להמשיך במשטר התקציבי הדו-שנתי, אם כי – כפי שציין חברי המשנה לנשיאה (בדימ') – בפועל התקציב שימש את הממשלה לתקופה קצרה יותר.