--- סוף עמוד 53 ---
- דברים אלה – מקובלים גם עלי. אכן, החוקה של מדינת ישראל, אשר לא נוצרה במהלך מכונן חד פעמי והכנתה נפרסה על פני תקופה ממושכת, נמצאת במידה רבה בתהליך התגבשות (אם כי ראו הערתו של ברק "תיקון שאינו חוקתי", בעמ' 381). חלק מן הזכויות הבסיסיות נעדרות התייחסות פרטיקולרית בחוקי היסוד; לגבי חלק מן ההוראות בחוקי היסוד קיימים הסדרי שריון, ואת חלקן ניתן לשנות ברוב רגיל; ונושאים שנועדו מטיבם להוות חלק מחוקה עתידית אינם מוסדרים בחוקי היסוד, בעוד שחלק מחוקי היסוד עוסקים בנושאים שאינם כלולים, בדרך כלל, בחוקות בשיטות משפטיות אחרות (ראו גם פרשת בר-און, בעמ' 297). ברם, איני סבור כי מאפיינים אלה של חקיקת היסוד בשיטתנו שוללים מעיקרא את תחולתה של דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי, כי אם מגבילים את היקפה (וראו הדברים שהובאו ממאמרו של ברק "תיקון שאינו חוקתי" לעיל, בעמ' 380-379), המצומצם ממילא בשים לב למעמדם הרם של חוקי היסוד. בהמשך לדברים שנאמרו בפסיקתנו כפי שהובאה מעלה ובפרט בפרשת בר-און, אף אני סבור כי אין לשלול את תחולת הדוקטרינה של תיקון חוקתי שאינו חוקתי במשפט הישראלי, הגם שבמקרה זה, משניתן מענה לסוגיה שאותה מעלה העתירה בגדר דוקטרינה אחרת, אין אנו נדרשים לקבוע את גבולותיה.
- סוף דבר: מצטרף אני למסקנת חברי המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין, שלפיה התיקון הנוכחי לחוק-יסוד: משק המדינה לא עומד במבחן שקבע בית משפט זה לשימוש לרעה בחוק היסוד בפרשת בר-און, וכי הסעד המתאים בנסיבות העניין הוא הוצאת התראת בטלות המכוונת לתיקון עתידי ארעי דומה של חוק-היסוד.
ש ו פ ט
השופטת א' חיות:
- חוק יסוד נועד לעצב נורמות יסוד חוקתיות ומשטריות ואלה אמורות לעמוד בתוקפן לאורך שנים רבות בימי חייה של אומה דמוקרטית. לעומת זאת חקיקה בדרך של הוראת שעה היא מטבעה ארעית וזמנית. על כן החיבור בין חוק יסוד ובין הוראת שעה איננו טבעי ולא בכדי נשמעת בהקשר זה שוב ושוב הדעה כי חוק יסוד והוראת שעה הינם תרתי דסתרי. עם זאת, בבג"ץ 4908/10 בר-און נ' כנסת ישראל (7.4.2011) (להלן: עניין בר-און) נפסק כי במשטר החוקתי הייחודי הישראלי ובהיעדר מסגרת הולמת המתווה הליכי חקיקה או שינוי של חוקי יסוד, עצם העובדה שתיקון לחוק יסוד נחקק בדרך של הוראת שעה, אינה פוסלת אותו מעיקרו ואף אינה מעמידה אותו במדרג
--- סוף עמוד 54 ---