ג.2.1. האם יש לקזז את מס הרכישה ששולם על הדירה?
- הנתבעים טענו כי יש לקזז מכל סכום בו הם יחויבו בקשר לדירה את מס הרכישה ששילמו לטענתם בסך 20,000 ₪. הנתבעים הציגו תדפיס ממנו עולה כי בגין מס הרכישה על הדירה שולם סך של 20,000 ₪ ביום 15.6.2005 (ר' נספח ד' לתצהיר הנתבעים).
- לא הוצגה בפני קבלה ו/או אסמכתא על התשלום שבוצע על ידי הנתבעים, ובנוסף לא נטען בפני וממילא לא הוצגה בפני ראיה כלשהי כי הנתבעים כלל פנו לבסליאן המנוח בקשר לתשלום מס הרכישה על הדירה, לרבות דרישה כי ישלם את חלקו לכאורה במס הרכישה. איני יכולה לקבל את טענת הנתבעים, כפי שעלה מחקירתו של מר אברהם נסימי, כי עם פניית רשויות המס אליהם לתשלום מס הרכישה, לא פנו לבסליאן המנוח בהתאם כי "אי אפשר היה למצוא אותו" (עמ' 61, ש' 17 לפרו'). תשובה זו אינה מסתדרת גם עדותו כאמור של מר אברהם נסימי, כי שוחח עם בסליאן המנוח לאחר מותו של אביו (עמ' 60, ש' 6-8 לפרו').
- מן האמור לעיל עולה שהנתבעים ביקשו לשלם בעצמם את מס הרכישה, ככל שאכן שילמו בעצמם סכום זה, ורק בשלב זה, כ-10 שנים לאחר ביצוע התשלום הם מבקשים לדרוש את חלקם של התובעים בתשלום זה.
- במובן זה, ממילא התיישן כל חוב שהיה חב בסליאן המנוח ו/או התובעים כלפי הנתבעים בקשר לביצוע תשלום מס הרכישה, ככל שקיים חוב כזה בקשר לתשלום מס הרכישה על ידם שכאמור לא הוכח בפני על ידי הנתבעים, ויש בעובדה כי לא פנו עד להגשת התביעה לבסליאן המנוח ו/או לתובעים בדרישת תשלום בקשר לתשלום מס הרכישה כדי לפגום בטענתם. אשר על כן דינה של טענה זו להידחות.
ג.3.1. האם יש לקזז את עלויות השיפוץ בדירה?
- הנתבעים טענו כי ביצעו שיפוצים בדירה במהלך השנים, פעם אחת בשנת 1987 בסך 16,000 ₪, ופעם שניה בשנת 2008 בסך 30,000 ₪. כמו כן, הוחלפו תשתיות החשמל, ארונות המטבח והריצוף, שופצו חניות הבניין בסך 124,445 ₪ (ר' ס' 14 לתצהיר הנתבעים). הנתבעים צירפו מסמכים המעידים לטענתם על השיפוצים שבוצעו, לרבות קבלות וחשבונות (נספח ה' לתצהיר הנתבעים).
- מעיון במסמכים שצורפו לא שוכנעתי כי הנתבעים הוכיחו כי בוצעו שיפוצים בדירה שראוי לשיטתם שהתובעים יישאו בהם. ראשית, חלק גדול מן המסמכים שהוצגו מתייחסים לרכישת רהיטים לדירה, ולא לביצוע שיפוצים לדירה. שנית, הקבלות שהוצגו אינן מסתכמות לסכומים שהושקעו לטענת הנתבעים. שלישית, לא הוצג בפני די ראיות כי ככל שבוצעו שיפוצים, מדובר היה בשיפוצים שהביאו להשבחת הנכס, ושאינם נוגעים לתחזוקת הנכס על ידי מי שהחזיק בדירה בפועל. רביעית, כאמור, מדובר בשיפוצים שנעשו על ידי הנתבעים ועל פי בחירתם ולרווחתם כמי שהתגוררו והחזיקו בפועל בדירה, וממילא לא הוצגה בפני כל דרישה של הנתבעים כלפי בסליאן המנוח ו/או התובעים להשתתפות בשיפוצים אלו. ועוד יוזכר, למעלה מן הצורך, כי חלק גדול מהקבלות שצורפו נוגעות לשיפוצים שנעשו כביכול בשנת 1987, כאשר הנתבעים טענו בעצמם בקשר לדרישת התובעים לתשלום דמי שימוש ראויים החל משנת 1987, כי אי פנייתו של מר בסליאן המנוח בדרישת תשלום מעידה על ויתור מטעמו. בהתאם לכך, סופה של טענה זו מטעם הנתבעים להידחות.
- אוסיף, כי טענת התובעים כי יש להשית על הנתבעים חיוב בגין עגמת נפש נטענה לראשונה בסיכומי התובעים על ידי התובעים בעלמא, ולפיכך ממילא אני מוצאת לדחותה.