ג.6.2. סיכום התביעה שכנגד
- מצאתי לקבל את התביעה שכנגד באופן חלקי, כך שהנתבעים שכנגד ישלמו 25% מדמי שימוש הראויים בגין המבנה כפי שנקבע בחוות הדעת, להוציא הסכומים שנקבעו בקשר לדירה הדרום מזרחית, החל מיום פטירת בסליאן המנוח עד ליום הגשת התביעה שכנגד.
ג.3. הערה לפני סיום
- טרם נעילה, מצאתי לנכון להאיר ולהעיר סוגיה חשובה שלא מצאה את דרכה אל כתבי הטענות של הצדדים.
- אין מחלוקת בין הצדדים כי הערת האזהרה הרשומה ברשם המקרקעין בקשר לדירה נרשמה על שם החברה. עוד אין מחלוקת כי החברה היא זו שרכשה חלק מהזכויות במבנה. משכך, אין חולק כי הזכויות בדירה ו/או בחלק מן המבנה היא של החברה. עוד אין חולק כי החברה נמחקה בשנת 1991.
- בהכרעתי בתביעה ובתביעה שכנגד, הנחתי כי לשני הצדדים זכויות לדמי שימוש ראויים בקשר לדירה ו/או המבנה מכוח היותם בעלי המניות בחברה, ואולם ראוי לציין כי נכון לעת זו הזכויות בדירה ו/או במבנה שייכות לחברה, ולא באופן אישי לבסליאן המנוח ו/או לנסימי המנוח ובהתאמה באופן אישי לתובעים ו/או לנתבעים. כפי שהוצג, גם מס הרכישה בקשר לדירה ששולם בשנת 2005 הוטל על החברה.
- כאמור, החברה נמחקה בשנת 1991, ואולם לא הוצג בפני בית המשפט כי לכאורה בוצעה החייאה של החברה ו/או פירוק של החברה ו/או חלוקת הנכסים, לרבות הדירה ו/או המבנה, לבעלי המניות של החברה, בסליאן המנוח ונסימי המנוח ו/או ליורשיהם, התובעים ו/או הנתבעים. על מנת להעביר את הזכויות של החברה במבנה ו/או בדירה נדרשים בעלי המניות של החברה להגיש בקשה של התובעים והנתבעים כבעלי המניות של החברה, לבית המשפט המחוזי, על פי תקנה 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג – 1983, להחיות את החברה על מנת להעביר את הזכויות של החברה בדירה ובמבנה אליהם באופן אישי, ובהתאם, גם לשלם את כל המיסים ו/או האגרות בקשר להעברה שכזו של הנכסים מהחברה לבעלי מניותיה.
- ודוק. מושכלות יסוד הן כי בעל מניות בחברה הוא אינו "הבעלים" של החברה, וכך גם אינו הבעלים של הנכסים של החברה. ד"ר יורם דנציגר (כתוארו דאז – א.פ.ר.) ציין בספרו הזכות למידע אודות החברה (הוצאת בורסי, 2000) בעמ' 16, 17:
"לאור עקרון אישיותה המשפטית הנפרדת של חברה מבעלי מניותיה, אין מקום לדבר על זיקה קניינית ישירה בין רכוש החברה לבין בעלי מניותיה של החברה. במילים אחרות, בעלי המניות בחברה אינם הבעלים של החברה. בעל המניות הוא הבעלים של המניה המקנה זכויות בחברה. המניה מהווה אם כן את החוליה המקשרת בין בעל המניות לבין החברה, המגדירה וקובעת את זכויותיו של בעל המניות בחברה...".
- בהתאם לכך כאמור, ראוי להבהיר כי נכון ליום זה, הזכויות על הדירה ועל המבנה הן של החברה שנמחקה. בהתאם לכך, אין בפסק דיני זה כדי לקבוע ו/או להכריע ו/או להעיד על זכויות בעלות כלשהן של התובעים ו/או הנתבעים באופן אישי על הדירה ו/או המבנה.
- סוף דבר
- התביעה הראשית מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעים ישלמו לתובעים דמי שימוש ראויים על הדירה, דהיינו כ-50% מדמי השימוש הראויים שנקבעו בחוות הדעת לגבי הדירה, החל ממועד פטירת בסליאן המנוח ועד ליום הגשת התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. הנתבעים ישלמו הוצאות בסך 10,000 ₪. התובעים רשאים להגיש פסיקתא לחתימתי.
- התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעים שכנגד ישלמו לתובעים שכנגד דמי שימוש ראויים על המבנה, דהיינו כ-25% מדמי השימוש הראויים שנקבעו בחוות הדעת לגבי המבנה, תוך הפחתת הממצאים שנקבעו בחוות הדעת בקשר לדירה הדרום מזרחית, החל ממועד פטירת בסליאן המנוח ועד ליום הגשת התביעה שכנגד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. הנתבעים שכנגד ישלמו הוצאות בסך 10,000 ₪. התובעים שכנגד רשאים להגיש פסיקתא לחתימתי.
ניתן היום, י"ב אב תשע"ז, 04 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.
אושרי פרוסט פרנקל