9) החזר הוצאות רכב – הוחלט להחיל לאלתר את חובות הדיווח על הוצאות נסיעה בתפקיד, בעבור עובדים שהתקבלו לעבודה לאחר ה-1.1.04.
10) תשלום שעות נוספות גלובליות – אשר לשעות נוספות גלובליות שאינן פנסיוניות נקבע, כי המבקשת רשאית להמשיך בתשלומן, ככל שהעובדים הזכאים יבצעו לפחות שעה נוספת אחת ביום.
כן נאמר, כי הדרישה לפיה על עובדי המבקשת וגמלאיה להשיב את תוספות השכר שנתקבלו בניגוד לחוק עומדת בעינה, למעט מקרים חריגים בהם יינתן פטור מחמת נסיבות מיוחדות, אשר ייבחנו בנפרד.
ט. בעקבות ההחלטה נתקיים סבב מגעים נוסף בין הממונה להנהלת המבקשת. ביני לביני, החלו עובדי המבקשת לנקוט בעיצומים. משכך, הובא הנושא לפתחו של בית הדין לעבודה בחיפה, אשר המליץ לצדדים להגיע להסכמה מחוץ לכתליו. לאחר מגעים נוספים הודיעו העובדים על הפסקת העיצומים, ונוכח זאת הסכים הממונה להשעות את יישום החלטתו מיום 21.8.06 עד אשר יגיעו הצדדים להסדר מוסכם. יצוין, כי נכון למועד הגשת תביעתו של המשיב 1 בשנת 2009, טרם הושגו הסכמות בנושא.
התחייבויותיה הפנסיוניות של המבקשת
י. החל משנת 2003 ביצעה המבקשת סדרה של שינויים בפרמטרים אקטואריים וחשבונאיים המשמשים בסיס לאומדן התחייבויותיה הפנסיוניות ועלויותיהן, ואלה גרמו לעליה חדה בהתחייבויות שהעניקה בגין הטבות לאחר פרישה (מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי 63א "הסדרי פנסיה של עובדי החברה – חברת החשמל לישראל בע"מ" 318 (2012)). בשנת 2008 אימצה המבקשת את התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS), וזאת בדומה לכלל החברות הציבוריות בישראל. כתוצאה מיישומו של התקן, חלה עליה משמעותית נוספת בהתחייבויותיה הפנסיוניות האמורות. בעקבות שינויים אלה, אשר גרמו לפערים משמעותיים בין הכיסוי התעריפי לעלויות הפנסיה בפועל, החליטה רשות החשמל ביולי 2008, כי בכל הנוגע לקביעתו של התעריף ביחס למקטע הייצור, יופרדו עלויות אלה וייקבעו בנפרד.
יא. בחודש אוגוסט 2009 דיווחה המבקשת כי שיעור הגידול הצפוי בגמלאות אינו כפי שנחזה בעבר, ועל כן פנתה ביום 6.8.09 לרשות לניירות ערך כדי לקבל הנחיה מראש באשר לטיפול החשבונאי שיש לנקוט כתוצאה מכך. יצוין, כי ברקע לפניה ניצבה מחלוקת שנתגלעה בין הנהלת המבקשת לאקטואר החברה, בשאלה האם לפרוס את השינויים או שמא להכיר בהם כטעות תוך תיקונם של דו"חות המבקשת בהתאם. בהחלטה מיום 26.8.09 קבעה הרשות לניירות ערך, כי המבקשת ערכה שימוש באמדן שגוי לשם חישובו של הגידול הריאלי בתשלומי הפנסיה, ובנתון לאמור עליה לתקן את דו"חותיה בדרך של הצגה מחדש (restatement), כדי שאלה ישקפו את תיקונה של הטעות למפרע. בחודש דצמבר 2009 פרסמה המבקשת דו"חות מתוקנים, ובהם הציגה ירידה בהתחייבויותיה הפנסיוניות בסך 8.8 מיליארד ₪. בנוסף, דווח על הפרשה להשבת סכום של 1.9 מיליארד ₪ לצרכנים, נוכח פער שנתגלה בין החישובים במועד קביעתו של תעריף החשמל לבין החישובים אשר בוצעו במסגרת ההצגה מחדש. בחישוב הסכום האמור יצאה המבקשת מן ההנחה, לפיה החלה הטעות בשנת 1996.