זאת ועוד – אחרת. אין זה נכון משפטית ואין זה ראוי להרחיב את סעיף 3 לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 מעבר למה שכתוב בו (שאין להגיש תובענה ייצוגית לפיצויים נגד רשות בגין נזק שנגרם על-ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה, או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה, או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי). מכאן שכנגד צד שלישי (פה חברת חשמל) ניתן להגיש, תובענה ייצוגית.
בנסיבות שלפנינו – חריגות השכר (שהוכללו כהוצאות בדו"חות הכספיים של חברת החשמל, וזאת למרות ההתראות והקביעות שנתקבלו אצל חברת חשמל "בזמן אמת" והבהירו לה שחריגות אלו אינן חוקיות) – גרמו לכאורה, בסופו של יום, לגביות יתר מהצרכנים. מצב זה מצדיק הגשת תובענה ייצוגית להשבה, ומתן אישור לה.
ב) לשיטתי על כל הצדדים להתייחס בעת בירור התובענה הייצוגית למשמעויות ולנפקויות ההיתר שניתן בדיעבד על-ידי הממונה על השכר – לחריגות השכר (ללא הסבר מספק), וזאת הן מבחינה מהותית והן מבחינה כמותית. על רקע זה אני קורא, בין השאר, את הסעד הממשי שניסח חברי, המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין, אשר הורה על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי הנכבד לשם פסיקה של סכום ההשבה המדויק, בכפוף לבדיקה מחודשת.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין.
ניתן היום, ז' באלול התשע"ז (29.8.2017).
| המשנה לנשיאה (בדימ') | ש ו פ ט | ש ו פ ט |