לא אמנע מהביא דברים מפיו של פרופ' דוד הלבני, חוקר התלמוד וחתן פרס ישראל, בספרו עלה לא נדף, חיים של לימוד בצל המוות (1999)), בעמ' 89-88:
"מצאתי סיפוק רוחני, אינטלקטואלי ואסתטי בלימוד התורה. השקלא וטריה התלמודית... נראית לי שיא היצירה של עמנו מאז תקופת התנ"ך... מעל לכל אני מכיר טובה לה על אשר קידשה את לימוד התורה לשמה, ועשתה אותו למגמה בפני עצמה, למצוה בפני עצמה".
"היא טיפחה ושכללה את האינטלקט היהודי, ושמרה עליו בשנות הגלות הארוכות. זכותה היא גם זכות היסטורית. אלמלא היא... ספק גדול אם בנפול חומות הגטו היינו מצליחים להתפרץ כל כך ולהשיג הישגים מרשימים בכל שטחי החיים. היא שמרה בעבר על גחלתנו האינטלקטואלית שלא תכבה, ובכוחה לעשות כן גם בעתיד".
באשר לשירות ראו פסקה כ"א לחוות דעתי בעניין רסלר:
"בראש חודש אייר תש"ח - כחמישה ימים לפני הכרזת העצמאות - כתב הרב שלמה יוסף זוין (מחבר תורני חשוב, ועורכה הראשון של האנציקלופדיה התלמודית; המאה הכ' - מזרח אירופה-ירושלים) נגד הקוראים לבני הישיבות 'לא להירשם ולא להיפקד ולא להתייצב' לשירות צבאי. מדובר בדיון הלכתי מפורט, ואולם בכל הנוגע לטענה המוסרית הוא כותב:
--- סוף עמוד 68 ---
'כלום הצלת אחרים בלבד הוא המדובר שלפנינו? כלום אין כל אחד ואחד מאתנו, באין יוצא ובאין הבדל, עומד בפני סכנת נפשות, הוא וביתו וכל אשר לו? וכי כך היא המדה, שהעוסקים בתורה לא יהיו מחויבים להציל את עצמם, אלא יעמדו מנגד ויטילו חובת הצלה, הצלתם הם, על אחרים? וכי כך היא המדה, או וכי זו היא דעת תורה?' (ש"י זוין, לשאלת הגיוס של בני הישיבות (תש"ח) 5).
טיעון זה, מזכיר את עמדת רבי דוד אבן זמרא (הרדב"ז, המאות הט"ו-ט"ז, ספרד-צפת), לפיה הפטור מנשיאה בהוצאות ביטחון אשר התלמוד (בבלי בבא בתרא ז ע"ב) מעניק לתלמידי חכמים, אינו חל במקרים בהם תלמידי החכמים עצמם מודים בצורך בשמירה:
'והם בעצמם [החכמים] מודים דבעו נטירותא [שיש צורך בשמירה] היש מן הדין, או כן הסברא, שיכופו את הבעלי בתים להעמיד שומרים ולא יסייעו עמהם? ... על כיוצא בזה לא אמרה אדם מעולם... כי לקתה מדת הדין, אבל יכולין לכוף אותם' (שו"ת הרדב"ז, חלק ב, סימן תשנ"ב).
ואף החתם סופר (רבי משה סופר, גרמניה-הונגריה, המאות הי"ח-י"ט) - ממנהיגי האורתודוכסיה בדורו - הזכיר, כי הפטור התלמודי אינו חל במסגרת חלוקת נטל צרכי הביטחון המדינתיים, שהרי 'כדרך שמלכות נשמרים ממלכיות אחרים גם תלמיד חכם חייב' (חידושי חתם סופר, בבא בתרא ח ע"א; שני המקורות האחרונים הובאו אצל הרב י' ברנדס, אגדה למעשה - אדם בחברה (2011) 139-137, שהרחיב בסוגיה זו; עוד ראו גם הרב א' ליכטנשטיין, "זאת תורת ההסדר", תחומין ז' (תשמ"ז) xxx; ומנגד, הרב א' שרמן, "גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות', שם 335; וכן הרב ז"ב מלמד 'גדולי תורה - זהו צורך האומה'", שם, 330).