--- סוף עמוד 71 ---
כל שני מתגייסים נוספים עד גיל 20 כלוחמים, כשלושה; לעניין זה 'לוחם' כהגדרתו בפקודות הצבא". גם אם הכוונה היתה לעודד גיוס כלוחמים, העמדת "תג מחיר" של "מבצע" שיווקי כביכול, קרי, שני לוחמים שקולים כנגד שלושה אחרים, הוא חריג בנוף החקיקה ובנוף הצבאי. אכן, יש מעמד נכבד ללוחמים ובכורתם כחיילים ברורה ויש לה גם ביטויים שונים, אך אין היא נמדדת ב"מספר ראשים", שניים מול שלושה. לא ייעשה כן במקומנו, וחבל שדבר מעין זה חדר לספר החוקים.
ח. הממשלה והכנסת כופות על בית המשפט, בידיעה, הכרעות שלא היינו רוצים לקבלן ושברי להן כי הן פגומות משפטית, מוסרית ומעשית; בעקבות הכרעתנו בעניין רסלר כתבו פרופ' י' שטרן וד"ר ח' זיכרמן כי "צו השעה הוא איפוק הדדי – הרוב לא ישתמש בכוחו כדי לאכוף שירות צבאי על הפרט החרדי (לכן איננו תומכים בשימוש במכשיר העונשי, הפלילי, לסוגיו), והמיעוט לא ינצל את כוחו הפוליטי כדי לשמור את ההסדר הקיים, שפוגע קשות בערך השויון. החוק שיחוקק חייב להעלות ארוכה לסולידריות הישראלית, שהרי התוצאה הנדרשת – שיתוף של החברה החרדית בנשיאה בנטל – מחייבת התגייסות פנימית, נפשית, לשרת בהגנת הבית הלאומי של כולנו" (הצעה לסדר 3: בין אוהל סיירים לאוהל של תורה, מחוה לגיוס חרדים לצה"ל" המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2013, עמ' 28-27. הדגשה הוספה. כן ראו הצעה נוספת הצעה לסדר 4: חרדים לצה"ל "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2013).
אבל לשם שותפות יש צורך בשניים – ולשאלתנו באולם בית המשפט "מה עושים בפועל בעולם החרדי כדי שהיעדים האלה שלשיטת תיקון 21 אמורים להתממש, יתממשו, האם יש ידיעות שעושים הסברה ולא בזים לאלה שכן מתגייסים, ושולחים רק שבב"ניקים שנפלטו מישיבות, כדי שהאמירה הזו היפה שבאמת הולכים בהסכמה גם באה לביטוי בשטח..."? השיבה באת כוח המדינה "מה שנאמר לנו על-ידי אנשים שעוסקים בגיוס חרדים בצה"ל זו הסכמה שבשתיקה, ויש אחוזי התייצבות מאוד גדולים לבדיקות ולמיונים של צו ראשון, אחוזים יותר גבוהים של התייצבות מאשר אחוזי התייצבות לצו ראשון באוכלוסייה הכללית" (הדגשה הוספה – א"ר); ובאותה נשימה, אומרות לנו הממשלה והכנסת שחשיבותו של תיקון 21 היא בהסכמה שבה הושג, בשונה מתיקון 19 שנכפה על החרדים. הוסבר לנו על-ידי בא כוח הכנסת, כי על רקע האמור "הרצון של הממשלה והכנסת להמשיך באותה גישה ולא לזעזע את הספינה, צריך לעמוד לעיני בית המשפט הנכבד, מתוך תפיסה שראוי לתת לתהליך שקורה להמשיך גם אם הוא מעורר קשיים". אני נכון להניח שיש התקדמות איטית בחברה