--- סוף עמוד 523 ---
לאמור: אם מסמיך הוא את הכנסת לשריין אותו חוק יסוד כדי אי-יכולת לשנותו אלא ברוב של שמונים. עתה, משהועמד לפני מעשה עשוי, אומרים אנו לעם: אם ברצונך לשנות את החוק - אותו חוק שמעולם לא הסמכת את הכנסת לחוקק (לעניין הרוב המיוחד) - דע כי עליך הנטל לעשות מעשה. בבחירות שתבואנה כוון בחירתך כראוי, ולאחר שתתכנס כנסת חדשה קבץ שמונים חברי-כנסת וצא לקרב. ואולם עצה טובה זו לבוחר היא פשטנית שכן גם בבחירות שתבואנה יהיה העם מוגבל ביכולתו לשנות את החוק.
הנה הוא בוחר פלוני המתנגד לחוק בכל תוקף, אך בסיכום הכולל של השיקולים לכאן ולכאן מגיע הוא לכלל מסקנה כי ראוי להצביע בעבור מפלגה פלונית התומכת דווקא בחוק. מערכת שיקולים מעין זו של בוחר אינה יוצאת דופן, שכן קשה להניח כי בוחרים יכוונו הצבעתם אך לפי מצעים שיאמרו לשנות אותו חוק יסוד. העם הועמד אפוא לפני מעשה עשוי, והנטל שהוטל עליו לעשות לשינוי הינו כבד מנשוא: גם לעניין קיבוץ שמונים חברי-כנסת אל בקעה אחת גם לעניין בחירות לכנסת. ואם מערכת כוללת זו אין בה פגיעה בדמוקרטיה, פגיעה בדמוקרטיה מה היא - לא ידעתי.
- יהיה אשר יהיה בארצות שמעבר לים (ובארצות שאינן מעבר לים), חזות מעין זו קשה היא במאוד, ואני רואה בה תופעה אנטי-דמוקרטית בעליל. אומר ואכריז בקול גדול: בהולכנו אל הקלפי לבחור בכנסת, מבקשים אנו כי הכנסת הנבחרת היא שתקבע את מערך חיינו, היא שחוקק נורמות שיסדירו את מהלכי האומה והפרט מעת לעת.
בהולכנו לבחירות לא הסמכנו את הכנסת כי תפרוק מעל שכמה סמכויות שהוענקו לה, כי תתנצל מכוחות חקיקה ותכבול את ידיה במעשה חקיקה לעתיד לבוא. שאל בוחר ויגידך אם ידע - אם שמע - על סמכותה של הכנסת לחוקק חוקה נוקשה למדינה, לאמור, חוקה הדורשת מעל 61 חברי-כנסת כדי שניתן יהיה לשנותה; דרוש אם לבד מאנשי משפט ועוד כמה וכמה אנשי רוח - שניים שלושה בסעיפיה פורייה - שמע "האיש מרחוב דיזנגוף" כי לפני כחמישים שנה קנתה הכנסת סמכות לחוקק חוקה כאמור; כי סמכות זו נמשכה והלכה בידה עד היום; וכי עתה מבקשת היא לממש את סמכותה לחקוק חוקה. וכי אני ידעתי זאת? וכי אתה ידעת זאת? וכי אתם ידעתם? וכך, כמו יש מאין בונים סמכות לכונן חוקה?
עקרון היסוד הדמוקרטי של שלטון הרוב - לענייננו: 61 חברי-כנסת - נעלה הוא בעיניי מכדי שאתעלם ממנו כאילו אין הוא עמנו. אכן כן: ניתן לסטות מעיקרון זה, אך זאת ביודעין, בכוונת מכוון, בנטילת אחריות, בחישוב מחושב, בהליך ראוי לחקיקת חוקה. וגם אם שישים ריבוא ביקשו חוקה לעצמם - אלו היינו אנו בשנת 1948 - הניתן לממש כוונה ורצון אלה כיום, ואנו חמש מאות ריבוא? "היתפאר גרזן על החצב בו אם-יתגדל המשור על-מניפו"? (ישעיהו, י טו [ו]). הגרזן לא יתפאר והמשור לא