גם מהיבט זה יש להסיק, כי אין על בית המשפט לבטל חוק בשל העילה הנדונה, אלא אם כן ישוכנע באמצעות הראיות והטיעונים המובאים לפניו, כי החוק הפוגע בזכות היסוד אכן אינו עומד בדרישותיו של סעיף 8 לחוק היסוד.
--- סוף עמוד 586 ---
- בהנמקה לעיל הזכרתי את שתי הדרישות הראשונות שבסעיף 8 לחוק היסוד, היינו הדרישה שהחוק חייב להיות "הולם את ערכיה של מדינת ישראל", ושהחוק "נועד לתכלית ראויה". אך גישתי זהה גם לעניין הדרישה השלישית שבסעיף 8, היינו שהפגיעה בזכות היסוד צריכה להיות "במידה שאינה עולה על הנדרש". גם בנקודה זו החזקה צריכה, לדעתי, להיות בכיוון הלגיטימיות של החוק, אלא אם כן יוכח בבירור היפוכו של דבר. אם נטיל על המחוקק, או על מי שמנסה להכשיר את החוק, את הנטל להראות שאינה קיימת כל אלטרנטיבה לחוק שנתקבל בכנסת, אשר יש בה משום פגיעה פחותה בזכות היסוד, הרי עלולים אנו להגיע למצבים שהדעת אינה סובלתם.
נחזור פעם נוספת לדיני העונשין. יש הסוברים, שעונשי מאסר אינם מרתיעים ואינם מועילים, וכי יש לבחור בסנקציות אחרות, אשר אינן פוגעות באותה מידה בחירות האדם. ויש הסוברים, כי עונשי מאסר לתקופות קצרות יותר משיגים אותה מטרה עונשית, ואולי אף בצורה טובה יותר. ויש הסוברים, כי באשר לעבירות ספציפיות, כגון עבירות סמים או עבירות מין, הדגש צריך להיות על טיפול רפואי, ולא על הענשה. ייתכן שאף השופט, אשר לפניו מתנהל הדיון, דוגל בדעות כאלה. כמו כן קיימת בנושאים אלה ספרות מקצועית ענפה. הוא הדין בחוקים פיסקאליים או בחוקים במישור המסחרי, כגון החוק המתקן שבו עסקינן. אין ספק כי ניתן להציע חוקים אלטרנטיביים, הנראים בעיני המציע עדיפים, יעילים וצודקים יותר, והפוגעים במידה קטנה יותר בזכות הקניין של המבקש את ביטול החוק.
נתאר לעצמנו לאן נגיע אם אכן יצטרך בית המשפט להיכנס לפניי ולפנים בטיעונים כאלה, ואם החובה תהיה על הטוען לכשרות החוק להוכיח כי אינה קיימת חלופה הפוגעת פחות בזכות הנדונה.
סיכומו של דבר: אף לעניין דרישה זו נטל הראיה חייב להיות על הטוען לפסלות החוק. אין גם לקבל פרשנות מרחיבה מדיי לדרישה עצמה. רק אם על סמך הראיות והטיעונים המוגשים לפניו נראה לבית המשפט בעליל, כי החוק פוגע בזכות היסוד של המבקש את ביטולו בצורה דיספרופורציונאלית להשגת המטרה הרצויה, וכי מתבקש ממש פתרון חלופי, אשר פגיעתו בזכות היסוד הינה פחותה במידה משמעותית, רשאי בית המשפט להכריע בכיוון ביטול החוק מהטעם האמור.
- עולה מכל האמור לעיל, כי רק במקרים נדירים ויוצאי דופן ימצא בית המשפט הצדקה לפסול ולבטל חוק מהטעם שהוא נוגד את חוקי היסוד זכויות האדם האמורים משנת 1992.
- אם ניישם עתה כללים אלה למקרים דנן, הרי מתבקשת המסקנה, כי אין מקום לביטולו של החוק המתקן נושא ערעורים אלה. כפי שקבע חברי הנכבד, הנשיא שמגר, הרי תכלית של החוק המתקן, כמו תכליתו של החוק העיקרי, הינה ניסיון לפתור את המשבר במיגזר החקלאי המושבי. תכלית זו היא ראויה, והחוק הולם את ערכיה של