- התקנון - עיון בתקנון החברה מלמד כי סעיפים 14.5 ו-16 לתקנון, מקבילים בתוכנם לסעיפים 6.5 ו-6.6 להסכם בעלי המניות (בהקבלה).
- תשקיף - בפתח התשקיף אשר פורסם על יד קבוצת לוזון הודע בין היתר כדלהלן:
"אגרות החוב (סדרה ח') מובטחות בשעבוד קבוע, ראשון בדרגה, יחיד, ללא הגבלה בסכום עם הגבלה בפני יצירת שעבודים נוספים ללא אישור בכתב ומראש של הנאמן והמחאת זכות על דרך שעבוד על: (1) מלוא החזקות החברה בדורי אנרגיה, כפי שתהיינה מעת לעת, המהוות נכון למועד התשקיף 10,000 מניות רגילות בנות 0.01 ₪ ע"נ של א דורי תשתיות ואנרגיה בע"מ (חברה פרטית, המוחזקת נכון למועד התשקיף בשיעור של 50% מהונה המונפק של החברה) (להלן: "דורי אנרגיה"), מחצית (50%) מההון המונפק והנפרע של דורי אנרגיה, ומזכויות ההצבעה בה, ולרבות הזכויות הנלוות אליהן; (2) מלוא זכויות החברה ..... . לפרטים נוספים ראו סעיף 6 לשטר הנאמנות".
- בסעיף 6 לשטר הנאמנות אשר צורף לתשקיף (עמודים 98 ואילך בנספחי המרצת הפתיחה), מוגדרים הבטחונות כדלהלן :
"6.1 הנכסים המשועבדים:
להבטחת מלוא התחייבויות החברה לפי שטר נאמנות זה והתשקיף, לרבות פירעונן המלא ובמועד של אגרות החוב (סדרה ח'), לרבות הקרן וריבית (לרבות ריבית פיגורים), להלן: "הסכומים המובטחים"), תיצור ותרשום החברה, לטובת הנאמן, עבור מחזיקי אגרות החוב (סדרה ח'), את השעבודים כדלהלן:
\
6.1.1 שעבוד קבוע, ראשון בדרגה, יחיד, ללא הגבלה בסכום עם הגבלה בפני יצירת שעבודים נוספים ללא אישור בכתב ומראש של הנאמן על מלוא החזקות החברה בדורי אנרגיה קרי 10,000 מניות רגילות בנות 0.01 ₪ ע.נ. של דורי אנרגיה, המהוות....
6.1.2 שעבוד קבוע, ראשון בדרגה, יחיד ללא הגבלה בסכום ועם הגבלה בפני יצירת שעבודים נוספים ללא אישור בכתב ומראש של הנאמן על מלוא זכויות החברה מכל מן וסוג שהוא כפי שקיימות בהווה וכפי שתהיינה קיימות בעתיד (ככל שתהיינה) מעת לעת, כלפי, מאת ומתוך חשבון הנאמנות (כהגדרתו לעיל)....
פרשנות הוראות החוזים – כלים ומסלול בחינה
- במסגרת ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום בע"מ פ"ד מט(2) 265, (להלן: "פסק הדין בעניין אפרופים"), קבע בית המשפט העליון, מפי כב' הנשיא דאז פרופ' א. ברק :
"חוזה מתפרש על פי אומד דעתם של הצדדים. אומד דעת זה הוא המטרות, היעדים האינטרסים והתוכנית אשר הצדדים ביקשו במשותף להגשימם. על אומד הדעת למד הפרשן מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. שני מקורות אלה "קבילים" הם. בעזרתם מגבש הפרשן את אומד דעתם המשותף של הצדדים. המעבר מהמקור הפנימי (לשון החוזה) למקור החיצוני (הנסיבות החיצוניות) אינו מותנה במילוי תנאים מוקדמים כלשהם. לא נדרשת כל בחינה מוקדמת, אם לשון החוזה היא ברורה אם לאו. שאלה זו תתבהר רק בסיומו של התהליך הפרשני."