- הנתבעת מצידה טענה כי התובעת הפרה תנאים יסודיים בהסכם, ופעלה בניגוד להנחיות הנתבעת כאמור בסעיף 24.1.1 ו- 24.1.2 להסכם העקרונות כדלקמן:
א. הפרה התחייבותה כאמור בסעיף 4.1 להסכם ההרשאה הקובע בין היתר כי "הסוכן מתחייב למכור את כלי הרכב, מוצרי התעבורה ולתת שירות לכלי הרכב ולפעול בהתאם להוראות הסכם זה ועל פי דרישות ו/או הנחיות מקצועיות שיינתנו לו מעת לעת הכל בכפוף לצו הממונה", אלא שבפועל התובעת פעלה בניגוד להסכם, בחוסר שיתוף פעולה וללא נכונות כמחויב וכמצופה ממנה תוך אי תיקון כשלים, למרות הפניית תשומת לבה. בין היתר, חרגה התובעת מהנחיות הנתבעת בכל הקשור עם הצבת שילוט, היעדרויות ואיחורים מרובים ושיטתיים של אנשי הסוכנות להדרכות ואי רכישת רכב הדגמה.
ב. התובעת הפרה את סעיף 3.2 להסכם ההרשאה הקובע "הסוכן יעשה את מירב המאמצים למתן שירות לשביעות רצון הלקוחות...", ולמרות זאת כמות תלונות הלקוחות היתה מעל לממוצע.
ג. למרות השעיית פעילות מכירת רכבים על ידי התובעת, התעלמה מכך התובעת ומכרה רכבים "מתוך פרוספקט", תוך זלזול בנתבעת באופן המעיד על התנהלותה השוטפת.
- לתובעת היו בעיות כוח אדם וקשיים תפקודיים שלא הוסדרו, כעולה מסעיף 24.1.3 להסכם ההרשאה. כך, מהיום הראשון לפעילותה התנהלה התובעת תוך קשיים תפקודיים רבים בעיקר בשל העדר כישרון ניהולי מצד התובע וסירובו להישמע להנחיות מקצועיות של הנתבעת. במסגרת זו התמודדה התובעת עם כוח אדם ברמה ירודה וחילופי גברי רבים במרכז השירות (המוסך) ובאגף המכירות. כוח אדם זה נשכר על ידי התובע. כך למשל, בתחום השירות פרט למר חוזה ששימש כמנהל המוסך, יתר הצוות הטכני, שהתחלף לעיתים תכופות, לא הורכב מאנשי מקצוע והיה ברמה נמוכה. התובע לא היה מוכן להשקיע בכוח אדם ולא גייס אנשי שירות מקצועי. בתחום המכירות, גם שם חילופי כוח האדם היו תכופים, אנשי צוות המכירות שהוזמנו להדרכות נעדרו מהן חדשות לבקרים או הגיעו באיחור, או קיבלו ציונים נמוכים במבחנים. מר חוזה, בעל מניות בתובעת, שאמור היה להיות בעל ניסיון במכירת רכבים כנדרש באמות המידה, כלל לא היה מעורב במכירות ומכאן שלסוכנות אין כל צוות מכירות מיומן. כשלים חמורים בתפקוד התגלו במהלך ביקורת סמויה שנערכה בסוכנות, מה שהביא להפסקת פעילות המכירות אך גם לאחר שזו חודשה, המצב לא השתפר שכן הסוכנות נקלעה לקשיים כלכלים שלא אפשרו את תפקודה, נמנעה מלשלם לעובדיה או לחלק מהם וחלקם הפסיקו עבודתם. מכאן, שהתקיימו קשיים תפקודיים שלא הוסדרו, בוודאי שלא בתוך זמן סביר וסיכלו את קיום התחייבויותיה העיקריות כלפי הנתבעת, היינו הפעלה סדירה של סוכנות משנה עם צוות מיומן המעניק שרות מצוין ללקוחות בהתאם לסטנדרטים של טויוטה.
- התובעת אף הפרה את סעיף 24.1.5 להסכם ההרשאה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים משמעותיים, לא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות כבר בשנת 2007. שיקים חזרו, התובעת לא שילמה לנתבעת כפי המוסכם ביניהן וכפי שמשלמים כלל סוכני המשנה. הנתבעת העניקה לסוכנות פריסות חוב ודחיית תשלומים, אך גם בהן לא עמדה מה שחייב חילוט – בהסכמה – של חלק מהערבות הבנקאית שהעמידה הסוכנות. משמצב דברים זה אף הוא לא הועיל, חדלה הנתבעת מהענקת אשראי לתובעת והמחאות הסוכנות החלו חוזרות. מצב זה נמשך גם בתחילת 2008. בתחילת 2008 אף נודע לתובעת על קבלת צו עיקול ממס הכנסה בשל אי העברת ניכויי שכר העובדים. בכל אלה יש כדי להוות הפרה יסודית של תנאי החוזה.
- ההתנהלות לעיל מהווה לטענת הנתבעת עילה לסיום מוקדם של ההתקשרות באופן מידי עפ"י סעיף 24 להסכם ההתקשרות. למרות אפשרות זו, נתנה הנתבעת, כך טענה, התראות רבות טרם סיום ההתקשרות שכללו שיחות, פגישות ותכתובות אך ללא הועיל. "הקש ששבר את גב הגמל" והביא למכתב סיום ההתקשרות היה תלונת לקוח, כי הסוכנות גנבה את כספו, אלא שזו לא היתה הסיבה היחידה וכפי שעולה ממכתב סיום ההתקשרות, כל הסיבות שנומקו לעיל ובגינן הופר הסכם ההרשאה. המכתב עצמו מנומק לטענת הנתבעת למרות שאין חובה לנמקו, ואף הסיבות לסיום ההתקשרות עולות מקלטת השיחה שהתנהלה בין התובע לבין מר כרמון, שאז הוסברה באריכות הסיבה לביטול הסכם ההרשאה, ובין היתר כי החזיק אנשי מכירות לא ראויים, אנשי שירות לא ראויים, פגיעה בטויוטה, אי תשלום שכר לעובדים, העדר חוסן כלכלי וגניבת כספי לקוח. ביטול ההסכם נעשה לטעמה כדין ובתום לב לאחר הפרות יסודיות שלא תוקנו וכן הפרות לא יסודיות שלא תוקנו אף הן והפכו לכן ליסודיות, במיוחד כך עת הנתבעת עשתה שימוש בסעיף חוזי מוסכם (סעיף 24) ובהפעילה זכותה זו אין מקום לייחס לה חוסר תום לב.
בכל הקשור להתראה בת 90 הימים, טענה הנתבעת, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה וזו לא נומקה.