| בית המשפט המחוזי מרכז-לוד | |
| ת"א 26148-05-13 זהר ואח' נ' עיריית ראש העין ואח' תיק חיצוני: | |
| בפני | כבוד השופט אורן שוורץ | |
| תובעים: | 1.עו"ד אלי זהר – נאמן מטעם המכון לרפורמות מבניות בע"מ 2.עו"ד גדעון חתוכה ע"י ב"כ עו"ד בעז בן צור, עו"ד קרן שמש, עו"ד איתמר מצרי ועו"ד אסנת גולדשמידט-שרייר | |
| נגד | ||
| נתבעות: | 1.עיריית ראש העין 2.החברה הכלכלית לראש העין בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יוסי בנקל, עו"ד אמיר פרנקל ועו"ד אסף שיר 3. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עו"ד רינה מיוחס ועו"ד לימור חלד-רון | |
9
| פסק דין |
הרקע לתביעה
- בשנות ה-90 של המאה הקודמת ביקשו פרנסי היישוב ראש העין לגרום לפיתוח מהותי ביישובם. הדרך לכך הייתה באמצעות קליטת שטחי קרקע גדולים מקיבוצים ששכנו בסמוך לראש העין ועשיית שימוש באותן קרקעות לבניית שכונות חדשות ותוססות ולהקמת שטחי תעסוקה ומסחר. בכל אלה, כך סברה המנהיגות המקומית בראש העין, יהא כדי להצעיד את היישוב קדימה ולהציב אותו בשורה אחת עם ערים אחרות, בעלות מעמד סוציו-אקונומי גבוה. הגורם המקצועי המרכזי שנועד לסייע ולהגשים מהלך זה היו צוות עורכי הדין – עו"ד שרגא בירן, מי ששמו הלך לפניו בכל הנוגע להפשרת קרקעות חקלאיות, ועו"ד גדעון חתוכה, יליד ראש העין ומי שעבד באותה עת במשרד ש. בירן.
- לשם ביצוע העבודה והשכר שיקבע בצידה, נחתם בין התובעים לבין החברה הכלכלית לראש העין בע"מ הסכם שכר טרחה. אליבא התובעים, מדובר בהסכם ארוך טווח שאינו קצוב בזמן, במסגרתו התחייבו הצדדים לפעול בהתמדה לשם הגשמת החזון. בהסתמך על התחייבות זו, ביצעו התובעים, במשך 16 שנים, עבודה רחבת היקף ורבת שעות, אשר כללה שיתוף פעולה בין הישוב העירוני לבין הקיבוצים השכנים. שיתוף פעולה זה הניב תכניות
--- סוף עמוד 2 ---
בנות תוקף להקמת שכונת מגורים לבניית 1,200 יח"ד ואזור תעסוקה בו ניתן לבנות כ-300 אלף מ"ר. עבודה זו דרשה עמל רב, מקצועיות מיוחדת, התמדה, דבקות במטרה ואורך רוח.
- אליבא התובעים, חרף העבודה הרבה שהשקיעו והעמידה ביעדים, ועל אף שורת הסכמים מחייבים, החליטה עיריית ראש העין "להתפרק" מתכנית הפעולה שהגו התובעים וביצעה "פניית פרסה". בכך פעלו עיריית ראש העין והחברה הכלכלית לראש העין בע"מ (נתבעות 2-1) שנתונה למרותה, בחוסר תום לב והפרו הפרה יסודית את הסכם שכר הטרחה. מטעמים אלה, עתרו התובעים לחייבן בתשלום שכר הטרחה המוסכם בסך 32 מיליון ₪, ולחילופין בשכר טרחה ראוי בסכום זהה.
- התובעים העלו טענות אף כנגד מינהל מקרקעי ישראל (לימים, רשות מקרקעי ישראל), אשר לשיטתם מנע את ביצוע עסקאות הפשרת הקרקעות, הגם שפעולת היזמות הביאה להשבחת הקרקעות שמצויות בבעלות המדינה. לפיכך, עתרו התובעים לחייב את מינהל מקרקעי ישראל בתשלום שכר טרחה ראוי מכוח שתי עילות:
האחת, עשיית עושר ולא במשפט כאמור סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.
השנייה, גרם הפרת חוזה כאמור בסעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].