באשר לחבותה של החכ"ל, הסכם שכר הטרחה והעדכון לשכה"ט שנחתם כעשר שנים לאחר מכן נועדו להסדיר מערכת יחסים אסטרטגית וממושכת בין עורכי הדין ובין החכ"ל, מתוך כוונה ששכרם של עורכי הדין ייגזר בעת מימוש המיזם שיביא לפיתוחה של ראש העין. עסקינן אפוא בחוזה יחס, שתכליתו הסדרת מערכת יחסים ארוכת טווח בין הצדדים
--- סוף עמוד 54 ---
(Relational Contract). הסכם מסוג זה מחייב את הצדדים לגמישות וליכולת להסתגל לשינויים, בתנאי תום לב מוגבר. על ההבדלים שבין חוזה יחס לבין חוזה בדיד עמדה השופטת א' חיות בעניין גורן, פסקה 14, כדלקמן:
"חוזה היחס שונה מחוזה שנועד להסדיר עסקה בודדה, אשר להבדיל מ"חוזה בדיד" (discrete contract) או "חוזה עיסקה", נועד להסדיר מערכת יחסים ארוכת טווח על כל המורכבות הכרוכה בכך, בין היתר, בשל חוסר היכולת להביא בחשבון את נסיבותיו המשתנות והבלתי ידועות באותה נקודת זמן של כל אחד מן המקרים הפרטניים שעליהם נועד החוזה לחול. פרופ' גבריאלה שלו מציינת בהקשר זה כי "המודל של חוזי יחס מתאפיין בגמישות ובדינמיות של הקשר החוזי ובנכונות מוגברת של הצדדים לחוזה לנהוג בתום לב" (גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי 104 (2005) (להלן: שלו, החלק הכללי). וראו גם ע"א 9946/01 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נח(1) 103, 117 (2003) (להלן: עניין אררט)). על מאפייניו של חוזה יחס עמד בית משפט זה ברע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען, פ"ד נב(4) 145, 160 (1998) בציינו כי:
"חוזים אלה רגישים לקיומן של נסיבות עתידיות שלא הוסדרו במפורש בחוזה. הם מנסים ליצור במסגרתם שלהם איזון בין הצורך בוודאות וצפיות לבין הצורך בגמישות ויכולת הסתגלות לתנאים משתנים. איזון זה מושג על-ידי אמצעים מגוונים, ובהם קביעת מנגנונים לשינוי תנאי החוזה והשלמתם, קביעת אמות מידה לחלוקה הדדית של סיכונים וקביעת דרכים לפתרון מוסכם של מחלוקות תוך המשך קיום היחסים החוזיים ..."
- בענייננו, נתוני היסוד מבחינת עמדת המינהל לאפשר עסקאות על יסוד החלטה 738 (המקפלת בתוכה את החלטה 611 והחלטת 640) השתנו מן הקצה אל הקצה. כפי ששנינו, עמדה זו התבססה על הכרעת בית המשפט העליון באשר לשורת החלטות מטיבות של מועצת מקרקעי ישראל, כדוגמת החלטה 611 ועל הנחיית הדרגים המקצועיים בפרקליטות המדינה, בכובעם כנציגי היועץ המשפטי לממשלה וכאורגן שמנחה את גורמי הרשות המבצעת כיצד לנהוג בסוגיות משפטיות. חרף החלטותיו הברורות של המינהל לפיהן לא ניתן לקדם את העסקה בתנאי החלטה 611, המשיך מר סיני בניסיונות לשנות מקביעה זו [נספחים 13-12 ל-נ/12]. אף עו"ד חתוכה העיד כי מר סיני "גילה מחויבות ושיתף פעולה בקידומו של המיזם המשותף" [סעיף 206 ל-ת/1]. ברם, החלטת המינהל נותרה בעינה.