בהמשך לסיכום שהיה בישיבה ... ומאחר והסדר שכר טרחת משרדנו בקשר עם הפרוייקטים של הקיבוצים גבעת השלושה וחורשים, אינו סדור על גבי מסמך אחד, אלא פזור הוא בחלקו בהסכם ובחלקו בהחלטות דירקטוריון
--- סוף עמוד 12 ---
שונות, אבקש למען ההסדר את אישורך להסדר שכר הטרחה כפי האמור להלן.
שכר הטרחה בגין הפרוייקטים בנדון יהא מורכב כדלקמן:
- 1.5% מהוצאות הפיתוח שיהיו בקשר עם הפרוייקטים האמורים.
- 0.75% משווי השטחים המבונים הסחירים (להוציא שטחי ציבור אשר אינם סחירים) שיבנו בפרוייקטים הנ"ל.
- 1.5% משווי כל מכירה או השכרה של כל השטחים שיבנו (מחלקה של ראש העין בעסקה שבין ראש העין לקיבוצים: גבעת השלושה והחורשים) בפרוייקטים הנ"ל. גם אלה אשר ימכרו או יושכרו ע"י היזם/יזמים. שכ"ט זה יושת על רוכשי/שוכרי נכסים בפרוייקטים בהתאם להסכם עימם, כי אנו נבצע את חוזי המכר/שכירות בפרוייקטים מטעמם ונבצע את פעולות הרישום בתמורה לשכה"ט דלעיל. לא יחתם הסכם עם יזם כלשהוא לביצוע הפרוייקטים אלא אם יכבד את ההתחייבויות דלעיל.
לכל הסכומים הנ"ל יתווסף מע"מ כדין".
על גבי מכתב זה הוסיף מר חדד בכתב יד כדלקמן:
"הנני לאשר מכתב זה המבוסס על התחייבויות החברה כלפיכם, כמפורט בהסכם מיום ה-7.5.91 והחלטות הדירקטוריון מיום ה-29.12.93 (מס' 6/93) ומיום ה-5.2.96 (מס' 1/96)".
ובסופו של כיתוב זה, חתם מר חדד והוסיף את מספר תעודת הזהות שלו.
[נספח 1 ל-ת/1; להלן - העדכון לשכה"ט]
- הסכם שכר הטרחה נחתם כאמור בין עורכי הדין לבין החכ"ל בלבד.
עם זאת, לטענת עורכי הדין, הסכם זה מחייב אף את העירייה. עו"ד חתוכה הסביר כי "לא היה צורך" לחתום על הסכם שכר טרחה עם העירייה [פר' עמ' 35, ש' 25]. לדבריו: "זה ראש העין משלמת שכר טרחה, גם העירייה וגם החברה הכלכלית מחויבים כי העבודה שלנו הייתה בעבור ראש העין ולא בעבור החברה הכלכלית, בעבור ראש העין ככלל. זה שהם בחרו כלי שהחוק מאפשר להם להקים גוף כלכלי שיש לו כל מיני הקלות ביחס לרשות מקומית זה בסדר, הם פשוט זהים מבחינתי" [פר' עמ' 36, ש' 19-16].
--- סוף עמוד 13 ---
עוד הוסיף עו"ד חתוכה כי החכ"ל פעלה "כשלוחה של העירייה, החברה לא פועלת לבד היא שלוחה של העירייה. מהותה של החברה הכלכלית היא לעשות את כל הדברים, היא חברה לא למטרות רווח, היא רק לטובת העיר. העירייה הסמיכה אותה הקימה אותה בדיוק לשם הפרויקטים האלה" [פר' עמ' 38, ש' 26, עמ' 39, ש' 3-1].