וכן: "... עיריית ראש העין הסמיכה [את החכ"ל – א.ש.], מבחינתי זו תמונת ראי זה אותו דבר, אתה מנסה מבחינה פורמאלית ישויות נפרדות ויכול להיות שמשפטית כן, מבחינה מהותית ומבחינת ההתקשרות ומבחינת כל מה שהלך בתהליך זה פשוט אתה יודע מה זה ביזיון לעלות כאלה טענות" [פר' עמ' 44, ש' 8-4].
עוד הוסיף עו"ד חתוכה, כי יש לחייב אף את העירייה בתשלום שכר טרחתם מאחר שהעירייה ידעה היטב אודות פועלם של עורכי הדין ונתנה לכך את אישורה. כך עלו הדברים מעדותו של עו"ד חתוכה:
"אנחנו עבדנו בשבילה [בשביל העירייה – א.ש.] והיא ישבה ודנה ואישרנו את הדיונים בלי הסכם שכר טרחה אנחנו מתנדבים בע"מ, יש פה זק"א כתוב לי על המצח. אף אחד לא ידע בעירייה, לא הגזבר, לא מהנדס העיר שישבו איתנו שנים על התוכניות, אף אחד לא ידע. אנחנו עובדים בשביל האוויר. נו באמת! וזה נאמר בציניות לגמרי"
[פר' עמ' 37, ש' 4-1]
- במהלך חקירתו הנגדית, עומת עו"ד חתוכה עם הוראת סעיף 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן – פקודת העיריות), לפיו חוזה שהעירייה צד לו ואשר כולל התחייבות כספית מצד העירייה, מחייב חתימה וחותמת של ראש העירייה והגזבר כתנאי לתוקפו (הוראה זו חלה אף על מועצות מקומיות). במקרה דנן לא מופיעה חתימה וחותמת של גורמים אלה. עו"ד חתוכה השיב כדלקמן: "ממש לא עמד לנגד עיני העניין הזה כי אמרתי לך אנחנו קיבלנו את ההסמכה של העירייה של ראש העיר וחברי המועצה, הם נתנו את ברכתם" [פר' עמ' 36, ש' 11-10].
גם עו"ד בירן הסביר בעדותו לפניי שהסכם שכר הטרחה מחייב גם את העירייה. לשיטתו, "... החברה הכלכלית היא בסך הכל הזרוע, פעילות מסוימת של ראש העין, וראש העין אישרה את ההסכמים" [פר' עמ' 346, ש' 26-25]. לדבריו: "כל מי שנהנה מהעניין ידע שהייתה כאן עבודה שהושקעה במשך 15 שנה, ושהוא מקבל את החבילה הזאת, כולל המחויבות כלפי אלה שהצמיחו את הפירות האלה" [פר' עמ' 347, ש' 15-13].
- מנגד, לטענת העירייה והחכ"ל, הסכם שכר הטרחה מחייב את החכ"ל בלבד, שכן עסקינן בישויות משפטיות שונות ונפרדות ועל הסכם שכר הטרחה חתומה החכ"ל בלבד.
זה המקום לציין כי מר יוסף, אשר מסר עדות בתצהיר מטעם התובעים, תמך בחקירתו הנגדית דווקא בעמדת הנתבעות, לפיה העירייה איננה מחויבת בתשלום שכר טרחה. מר יוסף הסביר בעדותו לפניי כי: "... החברה הכלכלית הוקמה ובין מטרותיה המרכזיות ובכלל
--- סוף עמוד 14 ---