מיכל".
תנאי ל"הסכם ההיפרדות" היה בכניסת שוכר חליפי – יובל רותם – אותו הציעה "י.ג.ד.".
תנאי זה, מצא את ביטויו בטיוטת "הסכם ההיפרדות":
"והואיל והשוכר פנה אל המשכירה בבקשה כי לאחר פירעון החוב באופן כפי שיפורט להלן, החל מהמועד הקובע (כהגדרתו להלן) תבוא שכירות השוכר על פי הסכם השכירות על סיומה, ושוכר חדש ישכור את המושכר תחת השוכר, זאת בהתאם להוראות חוזה השכירות שיחתם בין המשכירה ובין השוכר החדש בד בבד עם תוספת זו (להלן: "השוכר החדש" ו- "ההסכם הנוסף" בהתאמה) ;"
דא עקא, שיובל רותם נסוג מהצעתו לשכור את "הקאנטרי קלאב".
בעדותו מספר מיכאל חיאט:
"העד: אני מנהל משא ומתן עם בחור בשם יובל רותם, שהוצג על ידי חברת י.ג.ד, יובל רותם היה, עדיין, אני לא יודע, היה מנהל בית ספר לשחייה בקאנטרי, והוא למעשה מוצג כמועמד להיכנס כשוכר חלופי בנעלי י.ג.ד, מוחלפות טיוטות גם מולו, גם מול י.ג.ד שמשבחות את מה שאני אומר עכשיו, אך למעשה ערב החתימה, או לקראת חתימה, אני מקבל שיחות וגם מכתב אליי במייל ממיכל, שלמעשה יובל נסוג וגם היא נסוגה מההסכמות שהגענו אליהם, ואני יכול להקריא מספר משפטים ממייל שמיכל כותבת." (עמ' 21)
בדואר האלקטרוני אותו שולחת מיכל בנימין למיכאל חייט היא מסבירה מדוע נסוג יובל רותם מרצונו לשכור את ה"קאנטרי קלאב":
"אני מאד מעריכה את העובדה שכל ההתנהלות איתי היא לפנים משורת הדין אבל בנסיבות שנוצרו לא נותרה לי ברירה. לא זאת ועוד שהכסף של יובל אמור היה לכסות את החובות שלי כלפיכם ובפועל אין לו מימון ואני לוקחת הלוואה נוספת על מנת לשלם לכם אין לי מאיפה לשלם לכם וגם למועצה".
...
--- סוף עמוד 21 ---
כשהושגה הפשרה בנינו לא ידעתי על שלושה דברים: האחד – שיישאר חוב פתוח עם המועצה. השני – שליובל לא יהיה מהיכן לשלם. ובשלישי – שהסכום אינו כולל מעמ...". (מוצג 34)
בסופו של יום, לא נחתם "הסכם היפרדות" בין "אפריקה ישראל" לבין "י.ג.ד.".
לא עלה בידי "י.ג.ד."/מיכל ויוסף בנימין למצוא שוכר אחר אשר יחליף אותם בניהול "הקאנטרי קלאב".