לטענת התובעת, על פי "הסכם הזיכיון" ו"הסכם השכירות" חלקו הארי של "ציוד" זה שייך לה והפך לקניינה; וגם אם הוא נקנה במהלך השנים על ידי "י.ג.ד.".
לטענתה, על פי הסכמים אלו, התחייבה "י.ג.ד" להשאירו כדי לאפשר את המשך הפעלת ה"קאנטרי קלאב" עם תום "הסכם השכירות".
לטענת "י.ג.ד, "ציוד" זה שנרכש על ידה שייך לה והיא הייתה רשאית לקחת אותו עמה.
ביום 4/6/2013 - במקביל ובאותו יום להגשת התביעה דנן – הגישה "אפריקה ישראל" תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב – ת.א. 8022-06-13 – שעיקרה "מתן צו מניעה קבוע כנגד המשיבים (י.ג.ד., י.פ.) בקשר עם שימוש וחזקה במיטלטלין ומקרקעין, ומהותה, מניעת הוצאת מחוברים ומיטלטלין החיוניים להפעלת הקאנטרי".
ביום 6/6/2013 ניתן "צו המניעה".
הצדדים הגיעו להסכמה למינוי "שמאי מוסכם" - ג'בלי הררי יוסף.
ביום 10/6/2013 ביקר ה"שמאי המוסכם" ב"קאנטרי קלאב" והעריך את שווי ה"ציוד".
ביום 18/6/2013 הגיש ה"שמאי המוסכם" את חוות דעתו על פיה שווי ה"ציוד" שנותר הינו - 826,190 ₪.
עם פינוי ה"הקאנטרי קלאב" על ידי "י.ג.ד." - ביום 11/6/2013 – חלק מן ה"ציוד" הועבר לאחסנה במחסן הממוקם בישוב בית עריף ועיקרו נשאר ב"קאנטרי קלאב".
חוב הארנונה
לטענת התובעת, הותירה "י.ג.ד." חובות ארנונה אותם היא חבה למועצה המקומית סביון.
סה"כ התביעה מסתכמת בסכום של 3,759,164 ₪.
--- סוף עמוד 3 ---
הגנת הנתבעים
בכתב ההגנה, דוחה "י.ג.ד." את הנטען על ידי התובעת.
לטענת הנתבעת/"י.ג.ד." התובעת- "אפריקה ישראל"- היא זו אשר הפרה את "הסכם השכירות" ו"י.ג.ד", הייתה זו שהודיעה מיוזמתה לתובעת על עזיבת ה"קאנטרי" עקב הפרת התובעת את התחייבויותיה וחובותיה על פי "הסכם השכירות".
היתר בניה
לטענת הנתבעת: בשנת 2012 הודיעה המועצה המקומית סביון ל"י.ג.ד", שלא יינתן רישיון עסק ל"קאנטרי", מאחר ולכמה מבנים בו, אין היתר בנייה.
כפועל יוצא, כך טענתה, לא הייתה נכונה "י.ג.ד." לקחת על עצמה את הפעלת ה"קאנטרי" ללא רישיון עסק ובמבנים הבנויים ללא היתר בנייה.
דמי שכירות וארנונה.
לטענת הנתבעת: התחייבותה על פי "הסכם השכירות", הינה לתשלום "דמי שכירות" על השטח הפעיל של "הקאנטרי" כ-35 דונם - ולא על "שטחי הבור", שאינם בשימוש. התובעת אשר ניסתה להרחיק עצמה ממגע ישיר עם המועצה המקומית סביון בעניין זה, הפנתה את "י.ג.ד." למשרד עורכי דין, כדי שיסייע לה בביטול חיוב הארנונה. לטענתה, הוסכם בין הצדדים בצורה מפורשת, שככל ויהיה חיוב בארנונה בגין "שטחי הבור", חיוב זה יחול על התובעת בלבד; וכי עד להכרעה סופית בעניין חיוב ארנונה על "שטחי הבור", תקפיא "י.ג.ד.", את תשלום "דמי השכירות". לאחר מכן, תערך התחשבנות כוללת בין הצדדים. זו הסיבה ש"י.ג.ד" במשך כשנתיים לא שילמה לתובעת את "דמי שכירות".