בכתב ההגנה טענו הנתבעים – יוסף ומיכל בנימין ברנע – שיש לסלק את התביעה נגדם על הסף, היות והיא לא מגלה כל עילת תביעה אישית כלפיהם כבעלי מניות ומנהלי "י.ג.ד.".
בכתב ההגנה יש "הודעת קיזוז" עם פירוט הנזקים אשר לטענת "י.ג.ד." נגרמו לה עבור אובדן שווי הפעילות העסקית אותו היא איבדה עקב סיום השכירות טרם מועדה;
--- סוף עמוד 4 ---
קיזוז השקעותיה ב"קאנטרי קלאב"; שווי ה"ציוד" שנותר בו והנזקים שנגרמו ל"ציוד" בעת פינויו.
במקביל, הגישה "י.ג.ד." כתב תביעה שכנגד, על הנזק שנגרם לה כתוצאה מביטול "הסכם השכירות" והשקעותיה ב"קאנטרי" ואובדנם, בסכום של 9,500,000 ₪:
- בגין החזר של שווי הפעילות העסקית שאיבדה "י.ג.ד.";
- בגין חיוב יתר בארנונה;
- בגין השקעות "י.ג.ד." בציוד ב"קאנטרי קלאב";
- בגין שימוש בציוד שנשאר ב"קאנטרי קלאב";
- עלות הנזקים שנגרמו לציוד;
- עבור כל חודש אחסון של הציוד;
- חיוב טכנאים שלא הוכנסו ל"קאנטרי קלאב"
- עמלת סליקה בגין מנויים שנרכשו באשראי;
- סכום בו חויבה "י.ג.ד." על ידי "הקריה האקדמית אונו" בגין הפסקת מנויים;
בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, חזרה התובעת "אפריקה ישראל" על טענותיה שבכתב התביעה שהנתבעת "י.ג.ד." היא זו אשר הפרה -"הפרות יסודיות" -את "הסכם השכירות" עת לא שילמה את "דמי השכירות" ואת "הארנונה" למועצה המקומית סביון ועת גרמה את הנזקים המפורטים בכתב התביעה אשר לא הותירו את הברירה בידי "אפריקה ישראל" מאשר לבטל את "הסכם השכירות".
לטענת התובעת לא הייתה הסכמה כלשהי בין הצדדים שהארנונה על שטחים לא בנויים – המכונים על ידי "י.ג.ד" "שטחי הבור"- תחול על התובעת. על "י.ג.ד" לשלם את הארנונה על כל המקרקעין. לא הייתה כל הסכמה ש "י.ג.ד" לא תשלם "דמי השכירות" ולא היה כל הסכם קיזוז בין התובעת לבין "י.ג.ד"
לטענת התובעת "אפריקה ישראל":
"הפעלת הקאנטרי ללא רישיון עסק היתה הפרה נוספת, מיני רבות (בנוסף לאי תשלום דמי השכירות, להפקת אירועים רועשים ללא רישיון עסק, לאי תשלום חובות ארנונה, ואי תחזוקה ראויה של המושכר). אלא שהיעדר רישיון העסק נבע מליקויים בהתנהלות יגד עצמה – אי הצגת האישורים הדרושים לרישיון עסק (כגון, אישור משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, כיבוי אש ומשטרה)."