(עמ' 396-395)
...
"ת: אני אומר ההון עצמי הוא שלילי, ההון העצמי האפקטיבי הוא שלילי,
... זה המצב... כבר כמה שנים ככה ומשלמים ריבית רעיונית על פי הוראת מס הכנסה. הם לא רצו לשלם מס על דיבידנד שהוא 30 אחוז אז נוח להם איזו שהיא ריבית שהיא בעצם מצטרפת להכנסות החברה עוד כמה מאות אלפי שקלים זה הופך כאילו את החברה ליותר מוצלחת ממה שהיא בסופו של דבר זה רק רישומים מכיס לכיס". (עמ' 400)
...
מעבר לטיעון הזה שאני רוצה להזכיר שכשאתה עושה היוון זה מעניין כאשר אתה מדבר על איזה שהוא זרים חיובי מאוד גדול והשאלה שלנו אם הוא יהיה חיובי כזה או חיובי כזה. אני מראה בטבלא 13 שהשווי הון אם אנחנו לקוחים גם את ההנחות של מוגרמן ואם אנחנו פשוט עושים את ההתאמות הנדרשות בהוצאות הופכים את ההוצאות להוצאות אמיתיות השווי הון עצמי הוא שלילי." (עמ' 416)
צא ולמד, שלא ניתן להתבסס על חוות דעתו של ד"ר מוגרמן ועל הנתונים המופיעים בחוות דעתו.
--- סוף עמוד 69 ---
קרי, לא רק ש-"י.ג.ד" לא זכאית לסעדים אלו, הם גם לא הוכחו.
ג. ציוד ומטלטלין השייכים ל"י.ג.ד." שנותרו ב"קאנטרי קלאב"
נושא זה כבר נדון במסגרת התביעה העיקרית.
נקבע הסכום הכספי לו זכאית "י.ג.ד." עבור הציוד שנשאר ב"קאנטרי קלאב".
ד. נזקים לציוד הספורט
משקיבלה "י.ג.ד." את מלוא שווי הציוד הכספי כפי שנקבע על ידי ה"שמאי המוסכם", אין עוד כל חשיבות לנזקים אשר נגרמו לציוד שאוחסן ו/או פונה על ידי "אפריקה ישראל".
ה. עלות אחסון ציוד במחסן
כבר נאמר כי נושא זה שייך להוצאות התביעה, שיידונו בהמשך.
ו. נזקי צו המניעה
ב"כתב התביעה שכנגד" יש התייחסות לשני סוגי נזק:
הנזק הנטען שנגרם ל"ציוד";
הפסד דמי השימוש האלטרנטיבי המינימלי אותו הייתה מקבלת "י.ג.ד." אילו ה"ציוד" היה חופשי בידיה.
עת קיבלה "י.ג.ד." את מלוא שווי ה"ציוד" כפי ערכו במועד עזיבתה את ה"קאנטרי קלאב" בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן וריבית חוקית ממועד זה ועד היום, אין עוד רלוונטיות לטענתה שנגרם ל"ציוד" זה ולדרישתה להפסד "דמי שימוש" ב"ציוד" זה.
הוסף לכך, שנזק זה לא הוכח כלל.
ז. עלויות ביטול טכנאים ונציגים שונים