בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
בנושא הסכם אי התחרות בישראכרט ו/או בבנק הפועלים, וזאת למרות שעמדו לרשותו כל הכלים לבצע בדיקה זו.
22. למערער לא היתה שליטה וממילא לא ידע כיצד בחרה ישראכרט לרשום בספריה את התשלומים שניתנו לו בגין התחייבותו לאי תחרות וכיצד דיווחה עליהם.
23. בניגוד לטענת המשיב, פניית המערער לייעוץ לבחינת השלכות המס הינה לגיטימית ואינה מעידה על תכנון מס פסול, מה גם שהייעוץ החל להינתן לאחר דרישת הבנק לאי תחרות.
24. טענת המשיב לפיה המערער חש מחויבות גדולה לחברה בה צמח וגדל, ואשר הובילה לאיון הצורך בתניית אי תחרות - היא מופרכת. ברי כי אין להסיק ממחויבותו כלפי החברה בתקופת העבודה על מחויבות מסוג זה בעתיד, לאחר העזיבה.
25. אין למסות את רכיב המע״מ ששולם על ידי המערער לרשויות מע״מ, שהרי הם אינם חלק מהכנסות המערער ויש להתעלם מהם בעת עריכת השומה.
תמצית טענות המשיב
26. מהלכת ברנע עולה בבירור כי רובם המכריע של תקבולים הניתנים לעובד על ידי מעבידו הם בבחינת ״הכנסת עבודה״. רק במקרים חריגים ביותר, תשלומי אי תחרות ילבשו צורה הדומה לעסקה הונית.
27. המערער לא עמד בנטל הכבד להוכיח כי עניינו בא בגדר אותם מקרים חריגים, במובן זה שהתקבולים שקיבל בגין התחייבותו לאי תחרות מהווים הכנסה הונית.
בענייננו, תניית אי התחרות לא אסרה על המערער לעסוק בכל תפקיד ניהולי. כישוריו וודאי שאינם מצומצמים לתחום צר, וגם אם נמנע ממנו לעסוק בתחום כרטיסי האשראי בתקופת אי התחרות, אין מדובר ב״השמדת״ יכולתו לעסוק בתחומים משמעותיים אחרים.
הדבר מקבל משנה תוקף מקום שהמערער המשיך לספק שירותי ייעוץ לחברת ישראכרט משך כל התקופה בה התחייב, לכאורה, לאי תחרות. הרי לא יעלה על הדעת שהמערער המשיך ״לקטוף פירות״ מאותו העץ שלפי הטענה ״נגדע״.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
28. על האפשרות לנצל את כישוריו בתחומים אחרים מעידים גם עיסוקיו השונים לאחר מועד פרישתו. המערער שימש דירקטור חיצוני בחברת נביעות-טבע הגליל החל מחודש יוני 2010, שימש דירקטור בחברת ורדינון משנת 2011 וכדירקטור בבנק מסד בע״מ החל משנת 2012. די בכך שהמערער מצא עיסוק חלופי קרוב או מקביל מבחינת כישורים, ניסיון, וותק וכף, על מנת שהדבר לא ייחשב ״השמדת״ יכולתו להפיק הכנסה.
גם אם נניח כי נפגעה יכולת המערער להפיק הכנסה משך תקופה מוגבלת, הרי שהמערער יכול היה לשוב ולהצמיח פירות מאותו ״ענף״ בתום התקופה, תחת ההנחה שהוא שמר על כישוריו וידיעותיו בתחום.
29. המערער לא היה מחויב כלל לחתום על הסכם אי תחרות וייעוץ, אלא הוא בחר להתקשר בהסכם זה, אשר נועד ״לתפור״ חבילת פרישה אופטימלית עבורו לצרכי מס.
המערער לא הוכיח כי היה צורך בהסכם נוסף שעניינו אי תחרות, וודאי לא באופן המצדיק תשלום סכום נכבד ומשמעותי בסך 4,200,000 ₪. זאת, לנוכח הסדר הפרישה בו בחר, הכולל התחייבות לאי תחרות מכוח הסכם הבנק אשר התייחסה אף לעסקי חברות הבנות.
אדרבא, קיימת התאמה בין סכום הפיצויים בשיעור 250% להם היה זכאי המערער במועד פרישתו (שהסתכמו ב-5,598,205 ש״ח), לסכום הכולל של התקבולים ששולמו למערער מכוח הסכם אי התחרות והייעוץ (שהסתכמו ב-5,496,000 ₪), ויו״ר ועדת הביקורת של החברה אישר כי סכומי התקבולים ששולמו למערער במסגרת הסכם אי תחרות נבחנו בהשוואה לגובה מענקי פרישה ששולמו לעשרה מנכ״לים שפרשו באותה עת, מבלי שנעשתה הבחנה ביחס לשאלה האם שולמה למי מהם תמורה בגין התחייבות לאי תחרות. לטענת המשיב, התקבולים היוו, אם כן, מענק פרישה מוגדל.
30. למערער היתה מחויבות גדולה למערכת בה צמח ולא היתה לו כוונה להתחרות בעסקי הבנק או החברות בנות, וכראיה הוא לא עמד על משך תניית אי התחרות או היקפה ואף על גובה התמורה כפי שלדבריו דרש מלכתחילה.
31. טענות המערער בדבר ויתורו, לכאורה, על מיזמים בחו״ל, או על יכולתו להעניק שירותים כפרילנסר בחו״ל, הינן בבחינת טענות חדשות המהוות הרחבת חזית אסורה.