בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
ואילו בכל הנוגע לתקופת אי התחרות, בנוסף לאמור לעיל בנוגע לעדות מר מושקוביץ,
הרי שהעד אף הבהיר כי מיזם זה לא יצא, בסופו של דבר, אל הפועל (פרוטוקול מיום
13.7.2016, עמ׳ 7 ש׳ 22-28), אך למעשה לא שלל את האפשרות כי היוזמה תרקום עור וגידים ביום מן הימים, כך בלשונו: ״המיזם הזה הל) למגירה בשלב זה. אולי יקום יום אחד״ (שם, ש׳ 30-31). אף בכך יש כדי לתמוך במסקנה שאין מדובר בגדיעת העץ,
או מי מענפיו, אלא לכל היותר ב״שלכת״ זמנית.
48. הנה כי כן, אף תחת ההנחה כי נכונותו של המערער להימנע מלהתחרות בתחום פעילותה של ישראכרט עם פרישתו, פגעה ביכולתו למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו למשך שלוש שנים מיום פרישתו, במהלכם לא יכול היה להקים מיזם מתחרה,
הרי שהונו האנושי הוסיף לעמוד לרשותו ואין לומר כי מדובר בגדיעת ענף מענפיו (״השמדת יכולת״) לבלתי צמוח שוב ובוודאי שלא ״כריתת העץ״.
49. סיכומו של דבר - עניינו של המערער אינו נכנס בגדר אותו ״קוף של מחט״ שהותירה הלכת ברנע; את התקבולים שקיבל מכוח הסכם אי התחרות והייעוץ יש לסווג כהכנסה שבפירות.
50. בבחינת למעלה מן הצורך אוסיף כי ספק אם הצליח המערער להוכיח כי מדובר בהסכם אי תחרות אותנטי וכי התשלום המשולם על פיו אינו כסות להכנסת עבודה.
בעניין זה נראה כי יש ממש בטענת המשיב לפיה, נוכח ההסכמים הקודמים עליהם היה חתום המערער במועד פרישתו, ואשר כללו הגבלת תחרות במשך תקופה בת 6 חודשים ממועד סיום העסקתו - סעיף 18.1 להסכם עם בנק הפועלים מיום 18.2.2008 וסעיף 18.1 להסכם עם ישראכרט מיום 18.2.2008 - לא היה צורך ממשי בחתימה על הסכם אי התחרות.
יתר על כן, לא הובא בפני הסבר או נימוק ממשי, מדוע במועד החתימה על ההסכמים מול הבנק ומול ישראכרט הסתפקו הללו בתקופת אי תחרות בת 6 חודשים בלבד,
ואילו בהסכם נשוא הערעורים דנן, אשר נחתם לאחר פרק זמן של כשנה ותשעה חודשים ממועד חתימתם של ההסכמים לעיל - נדרשה תקופת אי תחרות ארוכה משמעותית. שהרי תפקידו של המערער לא השתנה באופן מהותי בתקופה הנ״ל שבין חתימת ההסכמים עם הבנק וישראכרט בחודש פברואר 2008 למועד החתימה על
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
ההסכם נשוא הערעורים. ואם לא די בכך, הרי שגם לא הובא על ידי המערער כל הסבר מדוע נכון היה להתחייב לתקופת אי תחרות בהסכמים עם הבנק ועם ישראכרט בפברואר 2008 בלא תשלום תקבול ייחודי בגין התחייבותו זו, מעבר לתשלום השכר המגיע לו, בעוד שבהסכם נשוא הערעורים הוסכם על תשלום תקבול ניכר בגין התחייבותו זו.
51. ואכן, נראה בעיני שלא ניתן להצדיק תשלום סכום נכבד בסדר גודל של 4 מיליון ש״ח, בפרט על רקע בחירתו של המערער בהסדר פרישה הכולל הוראה לפיה אם במהלך 5 השנים הראשונות בהן תשולם לו פנסיה מוקדמת, יפר את ההתחייבות לאי תחרות,
מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מהבנק, תופסק הקצבה והפרשת דמי גמולים לקופת גמל (סעיף 12.8.6 להסכם מיום 18.2.2008).
כשנשאל המערער אודות הוראה זו שבהסכם, השיב כי היא אינה מונעת ממנו לעבוד בחברת כרטיסי אשראי שאינה חברת בת של בנק (פרוטוקול מיום 13.7.2016, עמ׳ 32 ש׳ 27), אלא שספק בעיני אם מדובר בפרשנות סבירה שכן הסנקציה הקבועה בהסכם מתייחסת לכל מקרה שבו המערער עובד בתאגיד המתחרה בעסקי הבנק, וזאת כאשר עניינו של ההסכם הוא העסקתו של המערער בתפקיד מנכ״ל חברת ישראכרט, חברת בת של הבנק. עוד העיד המערער כי הזכות לסיים את עבודתו במסלול של פנסיה מוקדמת מכוח ההסכם עם בנק הפועלים, לא נתפסה בעיניו כקשורה להסכם אי התחרות וכן כי נושא אי התחרות עלה עוד בטרם החליט באיזה מסלול פרישה לבחור (עמ׳ 33 ש׳ 3-10).
52. המערער העיד כי מי שהעלה את סוגיית אי התחרות היה יו״ר הבנק, מר דני דנקנר (פרוטוקול מיום 13.7.2016, עמ׳ 33 ש׳ 16-17 ועמ׳ 35 ש׳ 1-2), וכי העובדה שהנושא הוסדר גם במסגרת הסכמים קודמים, כלל לא הוזכרה בפגישה (פרוטוקול מיום
13.7.2016, עמ׳ 33 ש׳ 25-27 ועמ׳ 34 ש׳ 11-12).
53. כנשאל מר שטרן, יו״ר ועדת הביקורת של ישראכרט, האם במסגרת הדיונים שהתקיימו בנוגע להסכם אי התחרות בחברה הובאה בחשבון העובדה שקיימת כבר התחייבות קודמת לאי תחרות מצד המערער במסגרת ההסכם משנת 2008, השיב:
״אני מניח שסעיף זה, הסעיף ידוע והיה ידוע לכולם, אני מניח שכולם ידעו על הסעיף הזה, מי שניהל את המו״מ לגבי פרישתו של המערער. אני לא זוכר אם מישהו העלה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
טענה שהסעיף הזה מגביל את המערער להתחרות בהברת ישראפרט״ (פרוטוקול מיום 22.11.2016 עמ׳ 7 ש׳ 16-20).
54. אשר לרקע לחתימת הסכם אי התחרות העיד מר שטרן כך (פרוטוקול מיום
22.11.2016 עמ׳ 8 ש׳ 4 - עמ׳ 9 ש׳ 6):
״ש. מי ניהל את המו״מ מול המערער ?
ת. בנק הפועלים.
ש. אתה לא היית מעורב בטיוטות שהוחלפו בהספט ?
ת. לא.
ש. אתה גם לא יודע אט הייתה איזושהי התדיינות ביחס למש) התקופה ?
ת. הייתה התדיינות, מה היא הייתה אני לא יודע.
ש. האם התקבלה חוות דעת של עורפי דין ביחס לצורך בהתחייבות הזו בהספם הזה?
ת. אני מניח שכן, אני לא יודע.
ש. אתה ראית?
ת. לא ראיתי.
ש. האם התקבל ייעוץ מס בקשר להספם ?
ת. מאיפה אני יודע? אני אומר לך שוב, יותר ממה שאמרתי עד עכשיו אני לא יודע, זה לא היה ענייני, לא הייתי מעורב.
ש. אתם ישבתם בוועדת הביקורת. קיבלת ספום נתון, זה הספוט שמתכוונים לשלם למערער?
ת. כך הוצג ההסכם, הוצג הסכם מוכן אחרי שהוא כבר נחתם, בהתחלה לפני,
אי אפשר להביא לנו הסכם חתום ולתת לנו לדון בו.
ש. פלומר אתה פחבר ועדה קיבלת סיפום עקרונות של הספם ולמעשה היית צריך לאשר אותו?
ת. או לערער על סעיפים מסוימים.
ש. ולמעט השאלה של חו״ל או ישראל לא ערערת על שום דבר ?
ת. לא.
ש. האם העובדה שהפעילות תוגבל או ההתחייבות תוגבל לחו״ל או ישראל השפיעה על הספום ששולם למערער ?
ת. אני מניח שכן, אם דרשו ממנו גם חו״ל כנראה שילמו לו יותר אבל זה על סמך הערכה בלבד.
ש. האם במסגרת הדיונים עלתה אפשרות שלא יגבילו לחו״ל ולפן ישלמו ספום יותר נמוך?
ת. לא על זה דנו.
17 מתוך 23
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
ש. מי סיכם את הסכום ?
ת. בנק הפועלים.
ש. תאשר בבקשה שבמסגרת הדיון שלכם הוצג בפני ועדת הביקורת סקר נתונים השוואתי של מענקי פרישה למנכ״לים שפרשו באותה תקופה?
ת. ברור שכן.
ש. ברור שכן משום שזה היה מדד לסכום שישולם ?
ת. משום שחובה לעשות את זה בחברות מהסוג הזה, להביא השוואות של מנכ״לים אחרים בנושאי שכר או פרישה.
ש. כדי לוודא שהסכום שמשולם למערער הוא בסדר גודל סביר ?
ת. כן.״
מר שטרן אף אישר כי היה לישראכרט עניין לתגמל את המערער על תרומתו לחברה במהלך השנים וכי הותק שלו הובא בחשבון עת נבחנו תנאי הפרישה (פרוטוקול מיום
22.11.2016 עמ׳ 11 ש׳ 21-33).
55. לא שוכנעתי כי החשש מתחרות הצדיק את התשלום שקיבל המערער במסגרת הסכם אי התחרות והייעוץ. כך במיוחד כאשר המערער, לא רק שלא הוכיח כי עמדו בפניו הזדמנויות קונקרטיות וממשיות להתחרות בבנק, אלא שלפי דבריו שלו אף לא הציג איזה מצג ברור בעניין זה כלפי הבנק, באופן שהצדיק הוצאה נוספת נכבדה זו מצד הבנק. כך, כשנשאל המערער האם הציג בפני מר דנקנר אפשרות לפיה יעזוב את הבנק ויפתח עסק מתחרה, השיב כי יש לשאול זאת את מר דנקנר (״שאלי את מה דני מה נתתי לו להבין״, פרוטוקול מיום 13.7.2016, עמ׳ 35 ש׳ 22), ובהמשך אף הבהיר כי לא אמר מפורשות כי אם לא יקבל את הסכום המבוקש על ידו יתחרה כי ״הדברים לא עובדים כך״, אבל מבחינתו ברור היה שהידע שלו היווה חשש (פרוטוקול מיום
13.7.2016, עמ׳ 35 ש׳ 25-30).
לא למותר להזכיר בהקשר זה כי המערער התחייב, הן מול הבנק והן מול חברת ישראכרט, לשמירת סודיות (סעיף 6.1 להסכם), וגם בכך יש כדי להפחית את החשש כי הידע שצבר בתקופת עבודתו ישמש אותו על מנת להתחרות בעסקי הבנק ובעסקיה של חברת ישראכרט.
56. למעלה מן הצורך אציין כי חברת ישראכרט דיווחה על התשלומים ששילמה למערער במסגרת סעיף ״הוצאות-שכר״ וניכתה את התשלומים כהוצאות שכר שוטפות. כמובן
18 מתוך 23
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
שהמערער אינו אחראי לדיווחיו של המעסיק, אך לא ניתן לומר, כטענת המערער, שלעובדה זו אין שום רלוונטיות למחלוקת דנן.
57. מר שטרן, יו״ר ועדת הביקורת של ישראכרט, ניסה להסביר את הצורך בהסכם אי תחרות נוסף באומרו כי בחברה הבינו שהגבלה לתקופה בת 6 חודשים היא פרק זמן קצר מדי ולכן נחתם הסכם נוסף (פרוטוקול מיום 13.7.2016, עמ׳ 11 ש׳ 26-27). עם זאת, אמירתו הנ״ל של מר שטרן לא פורטה ולא הובהרה (מדוע מדובר בפרק זמן קצר מדי? אילו נתונים או שיקולים נבחנו לצורך כך? ועוד), אלא שמלבד מר שטרן, שלא היה מעורב במשא ומתן כפי שהעיד, לא הביא המערער לעדות גורמים נוספים מטעם הבנק.
כשנשאל על כך המערער השיב כי הוא ביקש ממספר גורמים בבנק למסור עדות אך סורב (פרוטוקול מיום 13.7.2016, עמ׳ 44 ש׳ 28 - עמ׳ 45 ש׳ 6, ש׳ 15-18).
58. ב״כ המערער אמנם טען כי היה על המשיב לערוך בדיקה מטעמו עם נציגי ישראכרט, נציגי הבנק וגורמים נוספים, ואולם אין בידי לקבל טענה זו שכן הנטל בנסיבות העניין רובץ על כתפיו של המערער, וזה לא הורם כאמור. משעה שלא הביא המערער עדים שיתמכו בטענתו בדבר מידת האותנטיות של תניית אי התחרות, יש לזקוף זאת לחובתו, והדברים ברורים וידועים.
59. זאת ועוד, הסברה החלופית לפיה התקבולים אותם קיבל המערער במסגרת הסכם אי התחרות והייעוץ היוו כסות לשכר עבודה, מתקשרת לרכיב השני של ההסכם המדובר - והוא מתן שירותי ייעוץ מצד המערער. על פי סעיף 4 להסכם, המערער התחייב כי יהיה זמין למתן שירותי ייעוץ לישראכרט מעת לעת על פי דרישתה.
לטענת המערער בפועל לא ניתנו על ידו שירותי ייעוץ ועל כן הוא הגיש ביום 18.2.2014 בקשה לתיקון הדוחות לשנים 2009 עד 2012, במסגרתה ביקש להוון את התשלומים החודשיים שקיבל בגין דמי ייעוץ החל מחודש 11/2009 ועד חודש 12/2012 בטענה שאף אלו מהווים הכנסה הונית.
בעדותו הסביר כי ״בפועל לא התקיימו שירותי ייעוץ אמתיים כמו שאמורים להיות״
(פרוטוקול מיום 13.7.2016, עמ׳ 49 ש׳ 12), זאת מן הטעם שבניגוד לצפייתו, לא הוצג בפניו חומר, עליו הוא נדרש לחוות דעה (שם, ש׳ 13-14)).
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
ראו גם דבריו בהמשך (פרוטוקול מיום 13.7.2016, עמ׳ 49, ש׳ 15-19) :
״ש. נבון שהיו פגישות חודשיות במהלך תקופות הייעוץ ?
ת. היו פגישות חוץ רק עם יו״ר הדירקטוריון של ישראכרט, לא
במשרדם. העדפתי שזה לא יהיה במשרדם כי ארגון שאתה
הקמת אותו, זו הרגשה אחרת, הרגשה מוזרה. ניהלתי 1,500
עובדים שם. העדפתי שזה יהיה מחוץ לחברה. גם לא היה
ייעוץ בפועל. עשו את זה פורמלית.
ש. למה בי לא רצו לקבל ממך שירות ייעוץ ?
ת. את זה אל תשאלי אותי״.
60. המשיב דחה את טענת המערער ואת בקשתו לתיקון הדוחות וזאת בעיקר בהתבסס על מכתבה של ישראכרט יום 1.12.2014, במסגרתו השיבה לשאלות שהפנה אליה המשיב בקשר עם חוזה אי התחרות והייעוץ של המערער בציינה, בין היתר, את הדברים הבאים (נספח 7 לתצהיר המשיב):
״ש. האם היו פגישות עם מר קרופסקי בישראברט בשנות
הייעוץ בתקופת אי התחרות ? ומה דובר בישיבות אלו.
ת. היו פגישות חודשיות כל תקופת הייעוץ בדרך כלל עם יו״ר
הדירקטוריון. בפגישות אלו דובר על סוגיות הקשורות
לפעילות ישראכרט״.
61. המערער התייחס למסמך זה בעדותו ואמר כך (פרוטוקול מיום 13.7.2016 עמ׳ 49 ש׳ 19 21 - עמ׳ 50 ש׳ 4):
״ש. אני מפנה אותך לנספח 7 לתצהיר המשיב. ראית את תשובת
ישראברט, אתה יודע שנאמר בי בפגישות אלה דובר על
סוגיות הקשורות בפעילות ישראברט.
ת. אמרתי שאני חולק על כך. אמרתי שבהתחלה היו שאלות
כלליות. אלו לא שאלות שאני מבין של ייעוץ כפי שאני מבין
מה הוא ייעוץ.
ש. אז מה שישראברט אומרים לא נבון?
ת. אני אומר לך מה שאני אומר. לא היה ייעוץ בפועל.
ש. לא דיברתם על ייעוץ ישראברט ?
ת. בהתחלה היה מעט יותר, ולאחר מכן פחות. לא היה ייעוץ
אמתי ואני מסביר את זה בפעם השלישית.
20 מתוך 23
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
ש. תאשר לי שלפי הספם אי תחרות וייעוץ, שאין שם הגדרה מה הם שירותי ייעוץ בדיוק.
ת. אין הגדרה, כתוב שאהיה זמין.
ש. לכן, את פל שירותי הייעוץ היית מחויב לתת?
ת. כן. לא היה ייעוץ בפועל.
ש. אתה מספים שהיו פגישות שהיו קשורות לייעוץ ישראפרט?
ת. אני אומר שהיו פגישות שהיו קשורות אבל עם השנים זה היה פחות. הקפדנו להיפגש אחת לחודש, במסעדה, במסגרת של שעה וחצי-שעתיים״.
62. הסבריו של המערער אינם נראים לי, ואני מעדיף את האמור במכתבה של ישראכרט, מה גם שהדבר מתיישב עם ההסכם כפשוטו. מלבד מכתבה של ישראכרט האמור, הסתמך המשיב בקביעתו כי המערער נתן שירותי ייעוץ, אף על הדוחות המקוריים שהגיש ובמסגרתם הצהיר שניתנו שירותי ייעוץ והתקבלו הכנסות בגינם. המערער לא סיפק כל הסבר משכנע מדוע כך דיווח מלכתחילה, ומה גרם לו לשנות את עמדתו. עוד יצוין, כי אף מדבריו של העד מטעם המערער, מר שטרן, עלה כי לידיעתו סיפק המערער שירותי ייעוץ. כך לדבריו: ״אני יודע שהוא היה אמור לייעץ לחברה. הוא ייעץ לחברה״ (פרוטוקול מיום 22.11.2016 עמ׳ 12 ש׳ 6). לאור האמור נראה כי המערער לא הצליח להוכיח טענתו כי בפועל לא ניתנו על ידו שירותי ייעוץ.
63. אסיים את פסק דיני בדבריו של כב׳ השופט י׳ עמית בעניין ברנע (פסקה 56 לפסק דינו), היפים במיוחד לנסיבות ענייננו:
דומה פי מרביתן של תניות אי התחרות המגיעות לפתחם של בתי המשפט בהקשר המיסויי ביחסי עובד-מעביד, הן בין חברות לבין עובדים ששימשו בתפקידים בפירים, ופי הסכומים ששולמו פנגד תניות אי התחרות אינם ספומים מבוטלים...
על רקע זה, יפולה להישמע הטענה פי האפשרות ״לתפור״ הספמי פרישה מעין אלו בתפירה ידנית ולפצל את רפיבי השפר - פ) שחלקם יהיו עבור ״ויתור על זפות״ של העובד (בצורה של תניית אי תחרות),
חלקם יהיו ״מענק פרישה״ וחלקם ״שפר עבודה״ - היא יפולת השמורה לעובדים בפירים בעלי עמדת השפעה ופוח מיקוח, היפולים