בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
ג. טענות הצדדים
תמצית טענות המערער
12. המערער הוכיח כי נסיבות עניינו נכללות במסגרת החריגים שנקבעו בע״א 5083/13 פקיד שומה ואח׳ נ׳ ברנע ואח׳ (10.8.2016) (להלן: ״עניין ברנע״).
13. בכל הנוגע לשאלת האותנטיות של תניית אי התחרות, המערער הוכיח רצון כן ועצמאי של ישראכרט והבנק להגבילו לחלוטין ולהובילו להשבתתו מכישוריו, ברצותו לסיים את תפקידו. המערער הוכיח כי לבנק ולישראכרט היה אינטרס ייחודי להגן על עצמם בנוסף להסכמי ההעסקה בהם נכללה מגבלת אי תחרות זניחה, שמא המערער יתחרה בהם, בארץ ובחו״ל, בשל יכולותיו המקצועיות, ניסיונו רב השנים, קשריו בתחום וידיעותיו, ובפרט בשל יכולותיו ליזום ולפתח פרויקטים בחו״ל בתחום כרטיסי האשראי.
14. הסכם אי התחרות, אשר קדם לו משא ומתן ארוך ואמיתי בין המערער לבין ישראכרט והבנק, נחתם במנותק מתנאי פרישת המערער אשר הוסדרו בהסכמים נפרדים בפברואר 2008, למעלה משנה וחצי קודם לכן.
תניית אי התחרות המקיפה והמורחבת בהסכם אי התחרות כללה מגבלה מפורשת גם על עיסוק המערער בתחום כרטיסי האשראי בחו״ל, הגם שישראכרט אינה פועלת שם.
15. עוד הוכח כי למערער היתה כוונה אמיתית לפעול כיזם ושותף במיזמים בחו״ל עליהם נאלץ לוותר.
16. המערער הוכיח כי המגבלה שלא להתחרות בישראכרט במשך תקופה ארוכה בת 3 שנים, ״הוציאה אותו מהשוק״ לגמרי, וכראיה, עד ליום זה אינו עוסק יותר בתחום כרטיסי האשראי, כאשר גובה הפיצוי שניתן לו הולם לדידו את ויתורו.
17. המערער הוכיח כי נעשה שימוש ב״חישוק״ פוזיטיבי נוסף, בכך שנאלץ לחתום גם על הסכם מתן שירותי ייעוץ, אשר מנע ממנו כל אפיק ליצירת ממשק עסקי בתחום עם חברות מתחרות בהיותו מחויב לעמוד לרשות ישראכרט ולייעץ לה ולא למתחרים.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ע״מ 47236-01-14 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה ע״מ 18139-01-15 קרופסקי נ׳ פקיד שומה נתניה
תיק חיצוני:
18. המערער הבהיר כי בניגוד לסברת המשיב, הוא לא העניק שירותי ייעוץ אמיתי בפועל לישראכרט, אלא מדובר היה אך בפגישה חודשית עם יו״ר הדירקטוריון, מבלי שהוצג לו כל חומר. התנהלות זו נועדה כל כולה למנוע אי תחרות ותו לא.
טענת המשיב כי נציגי ישראכרט ציינו בפניו אחרת, מבלי שטרח להעיד מי מנציגי ישראכרט אודות תוכן הפגישות, מהווה עדות שמועה, כאשר מנגד המערער העיד בעדות ישירה על מסכת עובדות הנוגעת לו ישירות.
19. לטענת המערער, החריגות הקיצונית של מקרהו ניכרת בחישוקה המקיף והמוגבר של ישראכרט, אשר בנתה סביבו חומה גבוהה ובלתי עבירה ובכך הובילה להוצאתו מתחום עיסוקו ולשיתוק פועלו לחלוטין. המערער נאלץ לוותר אפילו על מיזמים בחו״ל, אשר היו מניבים לו הכנסה הונית ולא כשכיר. לכן, לדידו, התקבולים שניתנו לו קשורים לפגיעה בנכס הוני, וכמוהו כעץ שגדיעתו ברורה.
על וויתוריו של המערער העיד למשל מר צביקה מושקוביץ', אשר ניסה כמנכ״ל ״הדקה ה-90״ לגייסו למיזם בתקופת אי התחרות.
המערער יכול היה להעניק שירותים בתחום כפרילנסר בחו״ל, אך נאלץ לוותר אף על אפשרות זו עקב מגבלת אי התחרות.
מכאן שבמקרה דנן, בו אין מדובר בפגיעה ביכולת המערער להפיק הכנסה פירותית,
למשל כמנכ״ל חברת כרטיסי אשראי מתחרה, אלא הפגיעה נוגעת לשלילת אפשרות הקמת חברות חדשות בתחום, כך שמדובר בוויתור על נכס הוני, ומכאן שענייננו נכנס לגדר החריג הקיצוני שאפשרה הלכת ברנע.
20. בניגוד לעמדת המשיב, הסכם אי התחרות לא ״נתפר״ לרצונו של המערער, ולמרות עמדתו הבכירה. הבנק וישראכרט הם שיזמו את תניית אי התחרות ולא המערער.
גם הקרבה בין סכום הפיצויים להם היה זכאי המערער במועד פרישתו לבין הסכום שנקבע בהסכם אי התחרות, אינה מובילה למסקנה לפיה ההסכם ״נתפר״ לרצון המערער.
21. המשיב לא ביצע את הבדיקות הנדרשות טרם הוצאות הצווים נשוא הערעור וקיבל החלטתו על בסיס מסמכים בלבד, מבלי שבחן את הנתונים עם כל הגורמים המעורבים