שנית, לאחר שהתקבלה בידי הנתבעים טיוטת הסכם, שלח הנתבע 1 למר נח דוא"ל (ביום 12 באפריל 2017) שבו התייחס למועד תחילת השכירות המבוקש (1 ביוני 2017) וכמו כן העביר במסגרתו הערות לטיוטת ההסכם שנשלחה לנתבעים, ובכלל זה ביקשו הנתבעים לקבל תשריט, עותק של הסכם הניהול, וכן ביקשו הנתבעים למחוק סעיפים שקשורים בעדכון המחיר.
דא עקא שהודעה זו מעולם לא נענתה על ידי התובעת, וזאת כפי הנראה בשל העובדה, כי כתובת הדוא"ל של מר נח שאותה הקליד נתבע 1 הייתה שגויה ומשכך היא לא התקבלה בידי התובעת. כך, במקום לשלוח את ההודעה לכתובת verednoch@gmail.com נשלחה ההודעה לכתובת verednoah@gmail.com.
גם אם ההודעה לא התקבלה בפועל בידי התובעת, הרי שלמקרא האמור בהודעה (שנשלחה לכתובת לא נכונה) אתה למד, כי סוגיות מהותיות בהתקשרות שבין הצדדים נותרו פתוחות, הן ביחס למועד תחילת השכירות, הן ביחס לתנאים מסחריים, והן ביחס לקבלת מידע בסיסי ומינימאלי שנדרש לצורך התקשרות בהסכם שכירות.
לעניין זה אוסיף ואציין, כי בדיון אשר התקיים בפניי ביום 25 בספטמבר 2017 נטען, כי: "זה שהם לא קיבלו את הסכם הניהול זה טכני בלבד". בכל הכבוד – אינני יכול לקבל טיעון זה. הנכס מושא המחלוקת ממוקם בבניין משרדים, שבו על השוכר לשלם דמי ניהול חודשיים לחברת הניהול. הסכם הניהול וההתחייבויות מול חברת הניהול הן נדבך משמעותי וחשוב בהתקשרות של כל שוכר בבניין משרדים, ועצם העובדה שהנתבעים לא קיבלו את הסכם הניהול (וגם לא ידעו מהי עלות הניהול ומהם תנאי חברת הניהול) מלמדת אף היא, על העדר גמירות דעת ומסוימות לבטח במכלול השיקולים של הנתבעים. הדבר מלמד על מו"מ ראשוני, ותו לא.
שלישית, בחקירתו הנגדית של מר נח מטעם התובעת התחוור, כי התובעת המשיכה לפרסם את הנכס באינטרנט גם במהלך תקופת המו"מ, לאמור (ישיבה מיום 27 בספטמבר 2017, עמ' 7, ש' 21-23): "ש. גם בתקופה שבין משלוח הטיוטה לבין השיחה שלך עם קובי כשסיימה את המו"מ אנחנו ראינו המודעה עדיין באוויר ביד 2? ת. אני מאשר את זה. כן".
מעת שהתובעת עצמה המשיכה לפרסם את הנכס במהלך אותה התקופה (באינטרנט), הרי שהדבר מלמד, כי גם לשיטתה, לא היה הסכם תקף ומחייב בין הצדדים.
התובעת טוענת, כי הפסיקה לפרסם את הנכס באמצעות מתווכים בשל ההבנה, כי הנתבעים שוכרים את הנכס, ואולם היא לא סיפקה הסבר מניח את הדעת, מדוע היא המשיכה לפרסם את הנכס להשכרה, אם לשיטתה נכרת הסכם בין הצדדים.