פסק דין
1. לפניי תביעה כספית ע"ס 31,194 ₪, שהוגשה על ידי התובעת, חברת חמש קוביות אדומות בע"מ (להלן: "החברה"; "התובעת"), כנגד הנתבעים, עורכי דין במקצועם (להלן: "הנתבעים"), ועניינה אינטראקציה בין הצדדים שהתרחשה במהלך חודש אפריל 2017, בקשר עם משרד שהוצע על ידי התובעת להשכרה, ואשר נמצא במגדל משרדים ברחוב בר כוכבא 23 בבני ברק (להלן: "הנכס").
2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעים התעניינו באפשרות לשכור את הנכס, על מנת שזה ישמש אותם כמשרד, ואולם בעוד שהתובעת טוענת, כי בעקבות אותה התעניינות נכרת בין הצדדים הסכם שכירות תקף ומחייב בעל-פה שממנו התנערו הנתבעים ובשל כך הוגשה התביעה הכספית, הרי שהנתבעים כופרים בכל התקשרות עם התובעת (לא בעל-פה ולא בכתב) וטוענים שנהגו כלפי התובעת בתום-לב.
תמצית טענות התובעת:
3. לתובעת נכסי נדל"ן שונים, ובכלל זה הנכס מושא התובענה, המצוי בקומה השלישית של מגדל המשרדים v טאוור, בבני ברק.
4. התובעת ביקשה להשכיר את הנכס, הן באמצעות מתווכים והן באמצעות מודעה באתר "יד 2" באינטרנט, שם פירטה את נתוני המשרד ואת דמי השכירות המבוקשים.
5. הנתבעים ראו את המודעה שפורסמה באינטרנט ויצרו קשר עם נציג התובעת, מר רמי נח (להלן: "מר נח"), וביקשו לראות את הנכס.
6. בתחילת חודש אפריל 2017 הגיעו הנתבעים 2-3 לנכס על מנת לראותו, הם התרשמו מאוד רצו להתקדם בעסקה, וביקשו שגם שותפם הנוסף, הנתבע 1, יגיע לנכס על מנת להתרשם ולחוות את דעתו.
7. ביום 5 באפריל 2017 הגיע הנתבע 1 לראות את הנכס, לחץ את ידו של מר נח, ואישר כי הנתבעים מסכימים לתנאי ההסכם שבעל פה והם מבקשים לשכור את הנכס.
8. נטען, כי הצדדים סיכמו ביניהם בעל פה שתקופת השכירות תהא לתקופה של שנתיים ימים עם אופציה לשנתיים עד שלוש שנים נוספות. דמי השכירות סוכמו ונקבעו ל – 6,750 ₪ לחודש בתוספת מע"מ, נקבע מנגנון הצמדה, וסוכם, כי הנתבעים ישאו בכל ההוצאות השוטפות בנכס לרבות ארנונה, דמי ניהול חשמל ועוד.
עוד סוכם, כך על פי הנטען, כי החודש הראשון, קרי חודש אפריל 2017 יהא חודש ללא תשלום דמי שכירות, אך הנתבעים ישלמו רק את הארנונה הרובצת על הנכס, דמי ניהול, חשמל ועוד.
9. ביום 5 באפריל 2017 נשלחה לנתבע 1 טיוטת הסכם השכירות, והנתבע 1 אישר, כך על פי הנטען לתובעת להפסיק את שירותי התיווך שאותם שכרה על מנת לשווק את הנכס.
10. נטען, כי לאחר כיומיים פנה מר נח לנתבע 1 שאישר לו טלפונית, כי הנתבעים מתכוונים לשכור את הנכס.
11. ביום 23 באפריל 2017 שלח מר נח הודעת טקסט טלפונית לנתבע 1 בדבר רצון להיפגש, והנתבע 1 השיב לו, כי הצדדים יתאמו פגישה בהמשך השבוע.
12. דא עקא, שביום 30 באפריל 2017 הודיע נתבע 1 למר נח, כי הנתבעים אינם מעוניינים בהשכרת הנכס, נוכח העובדה, כי הצטרפו 3 עורכי דין אחרים לשותפות שלהם וכעת הנכס איננו מתאים לדרישותיהם.
13. התנהגות זו של הנתבעים גרמה לתובעת נזק בלתי הפיך. לדבריה עד היום היא לא הצליחה להשכיר את הנכס והוא עומד ריק.
14. לטענת התובעת, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, וכי במקרה זה אף ניתן וצריך לפסוק לתובעת פיצויי קיום.
15. התובעת עותרת לפיצוי בסך של 15,794 ₪ בגין דמי שכירות לחודשים אפריל-מאי 2017; סך של 3,800 ₪ דמי ניהול לנכס לחודשים אפריל ומאי 2017; סך של 3,600 ₪ עבור ארנונה לנכס לחודשים אפריל ומאי 2017; הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪, וכן לפיצויי קיום בגין החודשים שבהם הנכס יעמוד ריק (הסכום לא כומת – ואולם בדיון מיום 25 בספטמבר 2017 חזרה בה התובעת מבקשתה לתקן את כתב התביעה ולכמת את הסכום).