37. בכללי שירות המדינה אין התייחסות נרחבת לשלב ראיונות הערכה. עם זאת עיון בהוראת הנוהל מעלה מספר כללים כמצוטט:" ראיונות ההערכה ייערכו ע"י צוותים של 2-3 פרקליטים בכירים, בהתאם להחלטת הפרקליטות, שיעברו הדרכה בתיאום עם אגף בחינות ומכרזים בנש"מ לפני תחילת הריאיון . הרכב הצוותים האמור היה בהתאם לכללים המקובלים של ייצוג הולם, מקרים חריגים יחייבו אישור מוקדם של מנהל אגף בחינות ומכרזים בנש"מ". ד. כדי למנוע התארכות מיותרת של ההליך, הפרקליטות תקבע מספר צוותי מראיינים כאשר הרכב הצוותים יאושר ע"י יחידת הניהול בפרקליטות המדינה ואגף משאבי אנוש במשרד המשפטים. "
--- סוף עמוד 13 ---
38. עיון בנספח ד' לתגובה המשלימה של הנתבעת מעלה כי הנתבעת הוציאה הנחיות למראיינים לביצוע "ראיונות הערכה" לשלב המיון השני של מכרזי המאגר, שעולים בקנה אחד עם כללי שירות המדינה.
39. עיון בנספח ד' מעלה כי הנתבעת גם פעלה לקביעת כללים בכל הנוגע לסוג השאלות, שאלות בתחום המקצועי והתרשמות בתחום המוטיבציה. כן צויין כי מטרת השאלות בתחום המשפטי והמקצועי לבדוק, בין השאר, את הנושאים הבאים: חשיבה משפטית שיטית ובהירה, יכולת שכנוע, התנסחות והצגת טיעון, יכולת הבחנה בין עיקר לטפל ורמת האיזון בין נוקשות לפתיחות , יכולת התמודדות עם קונפליקטים ואתגרים, התרשמות מיכולת התמודדות עם עומס עבודה ומצבי לחץ, רמת עצמאות, גורמים המניעים את המועמד, מה גרם למועמד לתפקד בצורה מצויינת בעבר, מה הפריע למועמד לתפקד במיטבו, מה אהב המועמד בתפקידים קודמים. כמו כן צויין כי ראיון הערכה לא יארך פחות מ15 דקות .וכללים נוספים .
40. עיון בתצהירה של גב' שקולניק ומרי יוסף מעלה כי הנתבעת פעלו בהתאם להנחיות אלו והאמור לא נסתר. ר' סעיפים 21 לתצהיר שקולניק ולתצהיר מרי יוסף.
41. ערים אנו לטענות התובעים כי ראיון קצר לא יכול לתת מענה של ממש להתרשמות אמיתית, ובשל כך היה צורך לתת משקל גם לבחינות בכתב בתוך שלב ראיון הערכה.
עם זאת לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בכל הראיות שהוצגו בפנינו אנו סבורים כי הנתבעת נתנה מענה לכך ולא מדובר באופן התנהלות שאינו סביר שיש להתערב בו בנסיבות הענין.
42. אין אנו מקבלים את טענות התובעים בנוגע לזמן שנקצב לראיון. אנו סבורים כי קביעת זמן הראיון מסורה לנתבעת בהתאם שיקול דעת מקצועי של הנתבעת שאין להתערב בו. רלוונטיים לעניין זה דברי הגב' שקולניק שהבהירה את הנושא בעדותה:
"ש:...נניח שממוצע ערך 20 דקות נחלק ב-6 מדובר על 3 דקות לכל סגולה. האם את סבורה שב-3 דקות של ראיון צוות שאינו מכיר את המועמד מסוגל לקבוע בצורה רצינית ציון והערכה לרמת העצמאות של האדם והיחס שלו לנכונות לקבלת מרות?
ת: אני אענה לך לא בתור פקידה. אני אענה בתור מראיינת מנוסה רבת שנים. התרגיל המתמטי שעשית לקחת את משך הריאיון ולחלק אותו על בסיס זה לקבוע את משך הדקות שצריך להשקיע כדי לתת ציון כזה ואחר. זה לא כך עובד בעדינות. בראיון טוב שנעשה על ידי אדם מנוסה, ממוקד ויודע מה הוא מחפש, הוא לא מחלק את הזמן, הוא שואל שאלה ועל סמך התשובה שמקבל, מצליח לענות על מספר מימדי הערכה ולא אחד. תשובה שנתן מועמד למראיין, יכולה לבסס בסיס טוב גם על רמת העצמאות וגם התמודדות עם קונפליקטים ועוד נושאים. אין צורך במתמטיקה פשוטה. ש: את אומרת דיון של 20 דקות יכול לתת על ידי צוות מראיינים, תמונה מדוייקת על מגוון כישורים. ת. בהחלט, וכך גם כאן נעשה בכל מכרזי המאגרים שהיו בעבר" ר' עמ 25 שורות 16-23.
--- סוף עמוד 14 ---
43. עיון במסמכי ת/3 – טפסי סיכום הדיון מעלה כי כלל הראיונות ערכו יותר מ-15 דקות . התובע 1 אף העיד בחקירתו הנגדית כי הריאיון שלו ערך 25 דק' ( ר' עמ' 15 שורות 27-26) . כמו כן הצוותים תאמו את ההנחיות וכל מועמד קיבל ציון בראיון לפי קריטריונים מוגדרים מראש לגבי כל אחד מסולם הציונים שנע מ 1-9.
44. כמו כן עיון בטפסי הראיונות מעלה כי מה שנבחן במסגרת ראיון היו הנושאים הרלוונטיים.
המשקל שניתן לראיון ללא התייחסות לשקלול המבחנים בכתב.
45. ערים אנו לטענות התובעים כי יש טעם לפגם בכך שניתן משקל משמעותי לראיונות מבלי שנלקח בחשבון במסגרת שלב זה הציונים בכתב, עם זאת אנו סבורים כי הנתבעת נתנה מענה ראוי לאמור, כמפורט.
46. תצהירה של הגב' מרי יפה מתייחס לסוגייה זו באריכות כמפורט בסעיף 32-33: "הנוהל על פיו פעלה המדינה גם במכרז זה גובש לאחר הליך הסקת מסקנות ביחס להליכי מיון קודמים שהביאו לכך שלאו דווקא המועמדים המתאימים ביותר נבחרו לתפקיד. הליך הסקת מסקנות זה, יחד עם הכרת התפקיד הנדרש במסגרתו ומאפייניו המיוחדים, הביאו לגיבוש הנוהל האמור. הגוף המקצועי במדינה נוכח לאחר שנות ניסיון רבות, כי לצורך איוש משרת פרקליט יש לאתר את המועמדים המסוגלים להתמודד עם סיטואציות מורכבות ולא צפויות , תוך עמידה בתנאי לחץ ואף פעמים רבות-בעבודה עצמאית לחלוטין אשר בחלק ניכר ממנה דורשת יכולות וכישורים פרונטאליים מפותחים ביותר. עמדת הגוף המקצועי הייתה ועודנה שהמבחנים בכתב אפקטיביים לשלב הסינון הראשוני. מועמדים שכבר הגיעו לשלב הראיונות המקצועיים נבחנים על פי אמות המידה הנדרשות לשם איתור המועמדים המתאימים לתפקיד הייחודי – פרקליט פלילי... מה שהתובעים מבקשים לשנות את כללי ההליך המכרזי. לשנות את אופן המעבר משלב לשלב. דרישה זו בשלב זה הינה בגדר שינוי "כללי המשחק" תוך כדי ה"משחק" ותוך גרימת נזק קשה- הן להליכי איוש המשרות, הן לפעילותה של הפרקליטות הפלילית והן למאות המועמדים אשר קיבלו על עצמם את " כללי המשחק" האמורים , כפי שנקבעו מראש. כל זאת תוך התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי של הגורמים המלווים את הליכי המכרז- הן במשרד המשפטים והן בנציבות שירות המדינה. "
47. עיון בחקירתה הנגדית של גב' יוסף מעלה כי תצהירה לא נסתר והיא חידדה את האמור:
"ש: מה היה במבחנים הקודמים ששיבש את היכולת לבחור מועמדים מתאימים ומה עשיתם עכשיו שגרם לכם לבחור בדיוק את המועמדים המתאימים? ת: פרקליט אמנם הוא עורך דין אבל זה סוג של התמחות במקצוע. עורך דין יכול להיות יועץ משפטי מצויין ולהיות פרקליט גרוע ואתה יכול להיות פרקליט מצוין ולהיות יועץ משפטי לא מספיק טוב... כדי להיות פרקליט טוב, הכי טוב שאנחנו רוצים, אתה צריך שיהיה לך כישורים במיוחד ורבליים ובעל פה, יכולת להתמודד במצבי לחץ, יכולת להתמודד בסיטואציות מורכבות ומשתנות ולכן ניסינו להתאים את הליכי המיון לפרופיל התפקיד שאנחנו מחפשים" ר' עמ' 30 שורות 14-21 .
ובהמשך:
--- סוף עמוד 15 ---
"כפי שציינתי בתשובה קודמת גם, מכתב ( צ.ל מבחן א.ר.ב) בכתב הוא אפקטיבי לשלב המיון הראשון, מה לעשות, לא כל מי שיודע לענות וכל מי שיודע לכתוב יכול להיות בסוף פרקליט הכי טוב כי כפי שציינתי קודם תפקיד של פרקליט הוא מקצוע משפטי קצת אחר ועם המאפיינים המיוחדים שלו ומבחינתנו ראיון ההערכה הוא כלי מאד מרכזי במיון לתפקיד של פרקליט" ר' עמ' 32 שורות 2-6.
המשקל שניתן לראיון ללא התייחסות לשקלול המבחנים בכתב.
48. אנו סבורים כי אופן התנהלות זה של המדינה עולה בקנה אחד עם צרכי המכרז הספציפי ומדובר בשיקולים מקצועיים של הנתבעת בהם ההתערבות נעשית במשורה ולא שוכנענו כי יש צורך בהתערבות כלשהי בנדון.
49. ערים אנו לטענת התובעים כי לא כל המראיינים ידעו את ציוני החתך וסברו שציון 33 מעביר לשלב ועדת הבוחנים וכן לנספח ח' לבקשת התובעים. עם זאת עיון בסעיף 76 לנוהל ובהתאמה למסמכי הריאיון עצמו מעלה כי הובהר לכלל המראיינים כי ציון 33 אינו מספיק כדי לעבור שלב. משכך לא שוכנענו כי יש לקבל את טענת התובעים בנדון האיל והיא סותרת את הנוהל ואת המסמכים עליהם כתבו המראיינים את הציונים , שם נרשם מפורשות:" ציון 33 ומעלה ( 60%) מאפשר מעבר לשלב המיון השלישי, אך אינו מקנה זכותו אוטומטית למעבר ..." וזאת מעבר לעובדה שכותבת המייל לא מסרה תצהיר בנדון והתובעים לא ביקשו לזמנה לעדות ומשכך הדבר יפעל לחובת התובעים.
50. הדברים עולים גם מחקירתה של גב' שקולניק שהבהירה נקודה זו :
"ש:.. מפנה לסעיף 10.2.7 לתצהירך האופן שבו מעובדים ציוני המעבר, תראי לי בנספח ד' או בכל נספח אחר שזה הוסבר לצוות המראיינים. תראי אם כתוב שיידעתם אותם והסברתם להם מהו ציון החתך וכיצד הגעתם אליו?
ת: מראיינים אין להם שום עניין בציון החתך ובציון המעבר. המראיינים , נועדו לתת הערכה הוגנת ותקפה על כישוריו של מועמד. אין להם שום חלק בקביעת החתך במעבר לשלב הבא. יחד עם זאת אם תסתכל גם בנוהל.. . בנוהל כתוב עמ' 8, ציון 33 ומעלה מאפשר מעבר ( מצטטת) אותו דבר כתוב בחוברת ההדרכה שחולקה להם". ר' עמ' 24 שורות 5-12.
מיקום הראיונות
51. בכל הנוגע למיקום הראיונות לפי מקום המגורים של המתמודדים, אכן עיון בחקירתה הנגדית של גב' שקוליניק מעלה כי היא מודה כי אכן היה שוני בנוהל שצורף לתגובה המשלימה לעומת קודמו בכל הנוגע למיקום ביצוע הראיונות, כאשר בעבר כל פרקליטות ראיינה את מי שביקש להתקבל לשירותיה, קרי מי שראיין את המועמדים היה צוות מתוך הפרקליטות שבה המועמד ביקש להתקבל לו היה נבחר על ידה. ר' עמ' 20 שורות 1-14.
52. עם זאת, עיון בסעיף 23 לתצהירה של גב' שקולניק שלא נסתר בחקירתה הנגדית מעלה כי היא נתנה הסבר לשוני זה :" הראיון נערך בהתאם למקום מגוריו של המועמד וללא קשר
--- סוף עמוד 16 ---
למיקום הגיאוגרפי של היחידה אליה הגיש מועמדות. זאת בשל מאפייניו האחידים של מכרז האב, במסגרתו נבחנים כלל המועמדים לתפקידים באופן אחיד, ועל מנת להקל על המועמדים.
53. תצהירה לא נסתר בחקירתה הנגדית בנקודה זו :" ... אנו בהחלט תרמנו לשיוויוניות בזה שערכנו את הראיונות במחוזות שונים של הארץ שקשור במקום מגורים וכך מנענו הטיות שקשורות להעדפת אנשים כאלה או אחרים בהתאם למקום שהם עבדו או שהכירו אותם.... אני חושבת שזה נכון מאוד שהם בוצעו כפי שבוצעו במקום שבוצעו ואם הם הביאו בסופו של דבר לעיוות מסויים בציונים, הרי בסופו של דבר תיקנו את זה". ר' עמ' 22 שורות 28-31 ועמ 23 שורות 1-3.
54. בכל מקרה, הנציבות, כגוף המופקד על עריכתם של המכרזים בשירות המדינה, רשאית, כפוף לכללי המשפט המנהלי החלים עליה, לשנות מדיניות שהיתה נהוגה בה במשך זמן ממושך.
55. יצויין כי ערים אנו לכלל 22 לכללי השירות שקבע:"מבחנים ייערכו במועד שקבע נציב השירות בירושלים , באיזור גוש דן ובחיפה, הכל לפי מקום המשרה אשר לגביה נערך המבחן, אולם רשאי נציב השירות לקבוע מקום אחר לעריכת המבחן, בהתאם לנסיבות".
56. בהתאם לאמור הרי שהכלל הוא כי הראיונות יבוצעו לפי מקום המשרה אולם עדיין יש לנציב השירות סמכות לקבוע מקום אחר.
57. קרי שינוי מקום הראיונות נעשה בסמכות וגם אם מדובר בפגם מסוים אין אנו סבורים כי הוא יורד לשורשו של עניין משלא הוכח כי שיקול זר עמד בבסיס החלטה זו.
ראיונות לא אחידים בגלל ריבוי צוותים
58. ערים אנו לטענות התובעים כי ראיון של כל כך הרבה צוותים יוצר אי אחידות .
59. עם זאת, סעיף 25 לתצהיר הגב' מרי יוסף לא נסתר לפיו:"בנוסף, סולמות ההערכה והציונים נעשו באופן אחיד לכלל המועמדים ובהתאם להוראות הנוהל. לכל סולם הערכה צורפו מחוונים לצורת הבהרת סולם הציונים באופן אחיד ורוחבי לכל המרואיינים בארץ".
60. כמו כן הגב' מרי יוסף הבהירה כי הלכה למעשה אין כל שוני מהותי בטפסי הערכה שנמסרו למראיינים בשלב הראיון:" מבחינתי אין שוני מהותי בטפסים. אמנם חלק מהטפסים, ליד השאלות מצורפים המחוונים וחלק לא, אבל זה נבע רק מזה שחלק מהיחידות צירפו את הטפסים ונערכו למכרזים קצת לפני שהמחוונים הועברו אליהם, לפני כמובן הראיונות, ואני בדקתי גם עם הפרקליטות וגם במקומות שלא מופיעים המחווים על הטופס עצמו. המחוונים היו מול חברי צוות הראיונות והיו ידועים להם בכל המקומות, בן אם זה היה כתוב ובין אם לאו. אם זה לא היה כתוב על הטופס, זה היה מולם וידוע להם" ר' עמ' 34 שורות 4-11.
61. כמו כן העובדה כי הראיונות בוצעו על ידי 12 צוותים לא סותר את הכללים. והאמור עולה בקנה אחד עם סעיף ד' לנוהל קליטת עובדים שקובע:". כדי למנוע התארכות מיותרת של ההליך, הפרקליטות תקבע מספר צוותי מראיינים כאשר הרכב הצוותים יאושר ע"י
--- סוף עמוד 17 ---
יחידת הניהול בפרקליטות המדינה ואגף משאבי אנוש במשרד המשפטים". במיוחד הדברים רלוונטיים שעה שמדובר ב"מכרז עתודה" שנערך בהתאם לכלל 7 ב' לכללי השירות ומשמדובר במכרז שעוסק באיוש עשרות משרות ביחידות הפרקליטות הפליליות השונות, הרי שאין ספק כי אין מנוס אלא לקיים צוותים מרובים יותר.
62. מעבר לאמור, ראיון מבוסס על התרשמות של המראיינים שיכולה להיות שונה ממראיין למראיין ואין מדובר במדע מדוייק.
63. הגב' שקולניק התייחסה לנקודה זו כאשר נשאלה :" ש:...בקשר לשאלתי בדבר היכולת של ראיון בן 20 דקות לקבוע ממצאים ואת סינגרת על כך על היכולת האבסולוטית של המראיינים. איך התפיסה הזו שלך שאני חולק עליה, מתיישבת עם העובדה שעשית שינויים דרמטיים בציונים, איך זה מתיישב? ת: בעיני זה מתיישב מצויין, ידוע שראיונות זה לא מדע מדוייק. ראיונות יש בהם מימד אישי . לצורך כך הנציבות וגם הפרקליטות עשו כל שביכולתם על מנת להביא את המראיינים לבסיס שווה. לצורך זאת קוימה הדרכה למראינים וגם נכתבו המחוונים. . ... היה והבסיס לא שהיה שווה, זה תפקידינו לתקן ולהביא לבסיס שווה .זה בדיוק הסיבה שאנו מפקחים על הדבר ..למצוא את הדרכים לגרום לכך שהתהליך יהיה שיוויוני. לא יפגע באף מועמד ולא בתהליך עצמו והתקדמותו"ר' עמ' 26 שורות 22-31 .
לעניין הפקטורים והתיקנון
64. עיון בתצהיר הגב' שקולניק והגב' יוסף מעלה כי אכן הנתבעת קיבלה מספר תלונות והשגות בדבר פער בציונים בשלב הראיונות. משכך נערכה בדיקה מקיפה שהובילה לקבלת החלטה בדבר תיקנון תוצאות שלב ראיונות הערכה. במסגרת זו נערכו בדיקות סטטיסטיות שונות בנוגע לתוצאות שלב ראיונות הערכה במחוזות השונים. הממצאים הסטטיסטיים של הבדיקה הובילו להחלטה מקצועית בנציבות שירות המדינה, לפיה יש לבצע תיקון סטטיסטי בציוני המועמדים . ר' סעיף 31 -34 לתצהירה .
65. עוד הבהירה גב' שקולניק בתצהירה בנדון כמצוטט:" .. המדינה נוהגת לערוך בדיקות סטטיסטיות של נתוני מבחנים בהליכי מכרז מעת לעת וכאשר עולה חשש בשלב ראיונות הערכה. ... כאשר הבדיקות הסטטיסטיות מעידות כי קיים פער סטטיסטי בין תוצאות במבחנים דומים המשמשים בהליכי מכרז ( והדבר שגרתי לחלוטין) פער זה מתוקן בכלים סטטיסטיים. כלים אלה "עיוורים" לזהות המועמדים. ... בהתאם לכם , נערך בימים האחרונים תקנון של הציונים במחוזות השונים. במסגרת התיקנון חושבו בהתאמה לממוצע וסטיית התקן של הציונים שניתנו במחוז הדרום . .."ר' סעיפי 31-34 לתצהירה.
66. גם עיון בחקירתה הנגדית עולה בקנה אחד עם תצהירה , כאשר במסגרת חקירתה הנגדית הבהירה הגב' שקולניק במדוייק איך בוצע הליך התיקנון:
"ש: מי עשה את הבדיקות הסטטיות, מתי נעשו, איזה בדיקות סטטיסטיות נעשו ומה התגלה בהן? ת: מי שעשה את הבדיקות הסטטיסטיות , היא הסטטיסטיקנית שעובדת אצלינו באגף בהתייעצות עם הפסיכולוגית התעסוקתית שעובדת אצלנו באגף. הבדיקות הושלמו ביום חמישי ( מבקשת לוח שנה) אני חושבת שזה היה ב-6.7.17 סוג הבדיקות אני יודעת לומר רק חלק כי לא אני ביצעתי הכל. היתה בדיקה של ממוצעים ובדיקות תקן...
--- סוף עמוד 18 ---
הסטטיסטיקנית ביצעה בדיקות שונות בין כל מחוז למחוז שבסך הכל 3 בדיקות שונות נמצאו מובהקות ברמה הסטטיסטית ובכולם היה מעורב מחוז הדרום. כתוצאה ממלוא הממצאים שמצאנו ממוצעי תקן וכו' , היינו צריכים להחליט על דרך פעולה. דרך הפעולה שבחרנו לפעול לפיה, היא תקנון כלל המחוזות לפי ממוצע סטיית התקן של מחוז דרום." ר' עמ 26 שורות 12-15.
67. ערים אנו לטענות התובעים כי עיון במסמכי המכרז מעלה כי אין התייחסות לאפשרות של מתן פקטור או תיקנון תוך כדי הליך המכרז ולכך שבעצם ביצוע הליך זה על ידי המדינה יש שינוי שלא מופיע בתנאי המכרז, ויש בכך למעשה הודאה כי הכלי של ראיונות בצוותים כה רבים יכול להביא לתוצאות שאינן שיוויוניות. ומשכך אכן מדובר בפגם שנעשה במכרז זה.
68. עם זאת, עיון בכללי השירות מעלה כי נציב השירות רשאי לקבוע את השיטה לפיה ייקבעו הציונים. ר' כלל 45. כמו כן עיון בנוהל קליטת עובדים בסעיף יא ויב מעלה כמצוטט:" הליך ראיון ההערכה יבוצע בפיקוח ובקרת אגף בחינות ומכרזים בנש"מ. נציגי האגף ילוו את ההליך ויהיו נוכחים באופן מדגמי בראיונות לצורך מעקב ובקרה, בהתאם לשיקול דעתם. יב. טופסי הציונים יועברו במלואם לאגף הבחינות והמכרזים בנש"מ לצורך בדיקות סטטיסטיות והזנה למחשב".
גם עיון בסעיף 11 לנוהל בסעיף ג. מעלה כי נקבע:" ניהול הבחינות בכתב וראיונות הערכה יתואם ויסוכם עם אגף בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה. ה. קביעת קווי החתך בשלבי המיון השונים תיערך ע"י אגף בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה. ..ז. עותקים של תוצאות המדרג בכל שלב משלבי המיון (בחינות בכתב, מרכזי הערכה, וועדות הבוחנים) יועברו לאגף בחינות ומכרזים לרפרנטיות המשרד בנש"מ לצורך מעקב ובקרה".
גם עיון בעמ' 59 לנוהל סעיף ז' מעלה :"עותקים של תוצאות המדרג בכל שלב משלבי המיון ( בחינות בכתב, מרכזי הערכה וועדת הבוחנים) יועבר לאגף בחינות ומכרזים ולרפרנטיות המשרד בנש"מ לצורך מעקב ובקרה."
69. קרי הגם שלא רשום במפורש בנוהל או בכללים כי לנציבות יש את הסמכות לבצע הליך של פקטור ו/או תיקנון הרי שהדבר עולה בקנה אחד עם הוראות נוהל קליטת עובדים ואינו סותר את כללי שירות המדינה.
70. מהאמור לעיל עולה כי חלק מתפקיד נציב שירות המדינה זה לעשות בקרה ופיקוח, לרבות בחינות סטטיסטיות לצורך מעקב על כלל הליכי המכרז. מתוך סמכות זו גלומה הסמכות לתקן דברים כאשר יש צורך בכך כדי ליצור שיוויוניות. כך למעשה פעלה הנתבעת תוך שהיא מתקנת את הפגם שנוצר במסגרת הציונים בשלב הראיונות.
71. עיון בעדותה של גב' שקולניק מעלה כי היא מתייחסת לנושא הסמכות של הנציב לבצע הליך של תיקנון ופקטור:
" ש: מפנה לנספחים א-ד לתגובה המשלימה . איפה מצוי ולו ברמז באחד מהמסמכים האלה הזכות שלכם לעשות פקטור ולהתערב בציונים אותנטיים במבחנים בכתב?
ת: אם לא היינו עושים פקטור, היינו מועלים בתפקידינו. אני מפנה לנספח א' בעמ' 4 סעיף יב מדובר על בדיקות סטטיסטיות שעושה נציבות שירות המדינה. אמנם סעיף יב' מתקשר לפרק של ראיונות הערכה, אבל הנציבות מקיימת בדיקות סטטיסטיות על מבחנים רבים בכלל משרדי הממשלה, למשרות רבות.... בדיוק בגלל זה אנו נמצאים כדי להבטיח שוויוניות
--- סוף עמוד 19 ---
והוגנות, זה תפקידנו." ר' עמ' 21 שורות 8-19.
72. נוכח האמור, אכן אנו סבורים כי אופן ביצוע הראיונות באופן בו היו 12 צוותים גרם לאי אחידות שיכולה להביא לפגם מסויים במכרז, במצב בו נוצר פער לא מוסבר בתוצאות מסויימות בראיונות ההערכה. עם זאת האופן בו פעלה הנתבעת כדי להתמודד עם פגם זה נעשה בהתאם לסמכויותיה כדי לתקן פגם זה.
73. גב' שקולניק התייחסה לסיבה מדוע החליטו שלא לבטל את המכרז אלא לעשות פקטור בנוגע לפטור בשל המבחן בכתב:
" ש: את אמורת שאם תוצאות המבחן באיזהו אופן הזדהמו מחמת תקלה, כך כינית זאת, דרך המלך פשוט לבטל את המבחן ולעשות מבחן חוזר, כך נוהגים במקרים רבים של מכרזים ואני אומר לך שכך הייתם צריכים לנהוג?
ת: עמדתי היא שכאשר אני באה ומחליטה לתקן משהו, אני לוקחת במכלול שיקולי דברים רבים כמו אורכו של המכרז, הלוגיסטיקה המורכבת שכרוכה בהעברת המבחנים האלה, העלות הכספים ועוגמת הנפש של מאות מועמדים שנבחנו ועשו מה שצריכים לעשות ועכשיו אני צריכה להודיע להם שמה שהם עשו בטל ומבוטל. אז מכלול השיקולים שלי הביא להחלטה שיש לתקן בהנחה שהתיקון הוא סביר ולפי השיקול המקצועי שלנו התיקון היה סביר." ר' עמ' 22 שורות 1-9.