"בקשר לכך הלכה פסוקה היא כי:
"דיני המכרזים לבחירת אדם למשרה נועדו לבחור את האדם המתאים ביותר, בתנאים של שוויון הזדמנויות למועמדים, של הגינות ושל שקיפות. אחד מכללי היסוד במכרז – ולעניין זה אין הבדל בין מכרז לאספקת טובין ושירותים לבין מכרז למינוי למשרה – הוא שעל מתמודד הטוען לפגם בהליכי המכרז, ופגם זה ידוע לו, להעלות את טענתו לפני ההתמודדות וקבלת ההחלטה ולא לאחר שהצעתו או מועמדותו נדחתה. כלל זה הוא פועל יוצא מכללי ההגינות ותום-הלב, המחייבים לא רק את הגורם המחליט אלא גם את המציע המתמודד... עניין לנו אפוא בהלכה מושרשת ויציבה בעניין זה. יתר מכך, הלכה זו מצאה את דרכה גם לתקשי"ר והיא משתקפת בהוראת סעיף 12.380 שבו הקובע לאמור...
--- סוף עמוד 7 ---
בהתאם לכך נפסק בפרשת זועבי כי "המתמודד במכרז אינו יכול לקחת חלק במכרז ומנגד להעלות טענות נגד המכרז ותוצאותיו משהוברר כי לא זכה בו; וככל שברצונו לתקוף מכרז בשל פגם בתנאיו נדרש הוא לעשות כן בהקדם האפשרי..." (ע"ע 452/09 איימן זועבי – הרי נצרת- מפעלי מים וביוב בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 4.3.2010 בפסקה 25 וההפניות שם, ההדגשה שלי, ר.ר.; ראו גם בג"ץ 126/82 "טיולי הגליל" בע"מ נ' ממשלת ישראל- משרד התחבורה, פ"ד לו(4) 44, 47-48 (1982); עע"מ 4622/09 שידורי רדיו ירושלים (2007) בע"מ נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, [פורסם בנבו] מיום 23.8.2009 בפסקה 6; עומר דקל דיני מכרזים כרך ב', עמ' 372-373, 377 (2006))."
11. משכך היה על התובעים לתקוף את תנאי המכרז, במסגרת הגשת הצעתם במכרז שאם לא כן יש לראותם כמי שויתרו על האפשרות לטעון כנגדם.
12. עיון במסמכי המכרז מעלה כי הובהר שם אופן הליך המיונים, כמצוטט:
"המיונים מורכבים משלושה שלבים: א. בחינות קוגניטיביות ובחינות מקצועיות בהתאם לתחום המכרז. ב. ראיון ההערכה התואם לתחום המכרז אליו הוגשה המועמדות . לראיון ההערכה יוזמנו רק מועמדים שעברו בהצלחה את שלב א' במיון. ג. וועדות בוחנים- מועמדים שיעברו את שלב ב' יוזמנו לועדות בוחנים ליחידות אותן ציינו בשאלון העדיפיות, בהתאם לציוניהם ולסדר הופעתם במדרג הכשירים. סדר הפנייה למועמדים: דירוג המועמד בכל מכרז יהיה יחסי לקבוצת המועמדים באותו מכרז וישקלל גם את דרוג העדפות השיבוץ שמילא בעת הגשת המועמדות למכרז/ים. "
מהאמור עולה כי ברור כי כל שלב נבחן בפני עצמו וללא שקלול בין השלבים .
13. גם עיון בנספח ז' שצורף לבקשת התובעים מעלה כי ביום 26.1.17 נשלח מייל למועמדים מחטיבת ההון האנושי-מכרז וצויין שם: "הנדון: מכרזי המאגר והעתודה הפומביים של פרקליטות המדינה לשנת 2016. במקביל לביצוע המבחנים הקוגניטיביים של נציבות שירות המדינה, יתקיימו מבחנים מקצועיים כחלק משלב המיון הראשון במכרז העתודה. ... מועמדים שיעברו בהצלחה את שלב המיון הראשון (מבחנים קוגניטיביים + מבחנים מקצועיים) יוזמנו לשלב השני (ראיונות הערכה) ומי שיעבור בהצלחה שלב זה יוזמן/תוזמן לוועדת הבוחנים בהתאם למכרזים אליהם הוגשה מועמדות.
14. גם עיון בנוהל קליטת עובדים - נספח א' שאוזכר במסמכי המכרז מעלה כי בסעיף 5 ז צויין כי יחס הציונים יהיה 40:60 לטובת המבחן המקצועי. ובסעיף ח' צויין כי תנאי מקדמי למעבר המבחן הוא ציון 4 לפחות בכל אחת מהבחינות ( קוגנטיביות והמקצועיות). בסולם של 1-9. עיון בסעיף 6 א' לנוהל מעלה :" מועמדים שיעברו בהצלחה את שלבי המיון הראשון ( בחינה קוגנטיבית ובחינת מקצועית) בהתאם לאמור בסעיף 5 לעיל, יזומנו ראיונות הערכה לפי תחומים בהתאם מכרזי האב שפורסמו". כמו כן צויין בסעיף יג' : הציון המשוקלל הסופי לקביעת המדרג לאחר ראיונות הערכה- יורכב מ- 90% ציון בראיונות ההערכה+ 10% ציון בגין עדיפויות. כן פורט בסעיף 7 לנוהל זה כי:"לאחר קבלת ציוני המועמדים בראיונות ההערכה, יחידת הניהול בפרקליטות המדינה תשקלל את הציונים של המועמדים בהתאם לטבלת הדירוג שמילאו בעת הגשת המועמדות למכרזים. השקלול ייעשה על ידי תוספת נקודות בהתאם לפירוט הבא: א. עדיפות ראשונה – 3 נקודות..."
--- סוף עמוד 8 ---
15. נציין כי עיון בעמ' 67 למסמכי המכרז מעלה כי הנוהל לניהול מכרזי עתודה פומביים בפרקליטות המדינה אוזכר וצורף למסמכי המכרז.
16. ממסמכים אלו , שאמורים היו להיות בידיעת התובעים עוד לפני שניגשו למבחנים, עולה מפורשות כי כל שלב נבחן בפני עצמו וללא שקלול בין השלבים .
17. עיון בעדותו של מר כלב לופז, התובע 1 מעלה כי העיד במסגרת חקירתו הנגדית כי אכן קרא את טפסי המכרז והבין אותם. (ר' עמוד 11 שורות 20-21). כמו כן הוא אישר כי ידע כי אכן ידע כי אופן התנהלות זה , מקובל בפרקליטות וכן אישר כי רק מי שעובר בהצלחה בתנאי השלב , עובר לשלב הבא . ר' עמ' 11 שורות 23-32. כמו כן מר כלב לופז אישר כי דיבר עם פרקליטים שהתקבלו כבר והם אמרו לו שאצלם לא שקללו. ר' עמ' 14 שורות 13 לפרוטוקול.
18. כמו כן התובע 1 התייחס לנספח ז' והעיד:
"ש: אתה צירפת הודעת דואר אלקטרוני, נספח ז' לתצהירך, האם אתה מוכן להסכים איתי שלא כתוב שם שיהיה שקלול בין השלבים? ת: לא כתוב שם. כתוב שמועמדים שיעברו בהצלחה את שלב המיון הראשון יוזמנו לשלב המיון השני. ואני עברתי בהצלחה את השלב הראשון. " ר' עמ' 14 שורות 19-22.
19. ערים אנו לעדותו של התובע 1 לפיה :" אני מבין שמי שעובר בהצלחה מזומן לשלב ועדת הבוחנים וכל שלב משתקלל עם הציון הקודם. מי שיעבור בהצלחה שלב זה, יוזמן לוועדת הבוחנים. אני הבנתי שצירך לעבור בהצלחה את השלב, שואלים אותי איך עוברים בהצלחה , אני מאמין שחלק מזה זה שקלול עם הציון הקודם" ר' עמ' 14 שורות 29-31.
עם זאת, עדות זו סותרת את תחילת עדותו וכן אינה עולה בקנה אחד עם מסמכי המכרז ונספח ז' שלא צויין בהם דבר על שקלול הציונים והתובע אישר את הדברים .
20. מעבר לאמור, התובעים הם עו"ד שרובם עם ניסיון קודם ומצופה שיקראו את מסמכי המכרז על צרופותיהם לפני ולפנים ויבינו את הדברים וככל שיש להם השגות כלשהן היה עליהם לפנות מיידית עם קבלת מסמכי המכרז או לכל הפחות בסמוך לקבלת נספח ז'.
21. .גם הגב' שקולניק הבהירה כי במסמכי המכרז הדברים היו כתובים מפורשות, כמצוטט:
"... אני יכולה להראות לך לפחות מקום אחד. .. מפנה לנספח ג' עמ' 4, במחצית העמוד כתוב (מצטטת) בראיון הערכה בחצי השני של הדף, יש שלושה משפטים... במשפט ג' כתוב שמועמדים שעברו לשלב ב' יזומנו לוועדת בוחנים, זו רק דוגמא אחת . ש: מהטקסט הזה את מבינה שהציון בבחינות הקוגנטיביות והמקצועיות בשלב א' אינו מהווה שום משקל לשלב המעבר? ת: מה שאני מבינה מזה שבשלב א' יש את המשקל שלו להעברת המועמדים הראויים לשלב ב' כמו שבשלב ב' הוא זה שקובע מי יעבור לשלב ג' ועדת הבוחנים. .. אני עדין חושבת לפי הבנתי, שכתוב שמועמדים יעבור את שלב ב' יוזמנו לועדת הבוחנים, הכוונה כפשוטו...אתה מבקש ממני להגיד מה לא נאמר במקום מה נאמר. ומה שנאמר נאמר בצורה ברורה, לפחות לשיטתי" ר' עמ' 18 לפרוטוקול מיום 17.7.17 שורות 13-28 ועמ' 19 שורות 1-3.
ובהמשך:
--- סוף עמוד 9 ---
ש: תראי לי משפט אחד מהמסמכים א' עד ד' שכותב ברחל ביתך הקטנה שככל שמדובר בבחינות הציון יהיה גבוה ככל שיהיה אין לו משקל בכל הנוגע לשלבים הבאים? ת: אני לא בטוחה שהמשפט הזה קיים משום שהוא מנוסח בעצם בלשון השלילה. אתה מבקש ממני להגיד מה לא נאמר במקום מה נאמר. ומה שנאמר נאמר בצורה ברורה, לפחות לשיטתי... הטקסט הוא על דרך החיוב. .." ר' עמ' 19שורות 1-5.
22. לאחר שבחנו את מסמכי המכרז ונוכח המסמכים הנוספים אותם ציינו לעיל, אנו סבורים כי לשון המכרז היתה ברורה וממנה עולה באופן ברור כי כל שלב נבח ן במופרד והציון במבחנים לא נלקחים בחשבון במסגרת שלב ב'-הריאיון. הדברים היו ידועים וברורים או לכל הפחות אמורים היו להיות ידועים וברורים לתובעים עובר להגעתם לשלב א' ולשלב ב'. חרף האמור התובעים לא פנו בנדון במועד הנדרש, אלא רק לאחר שנודעה להם התוצאה לפיה הם לא מוזמנים לוועדת הבוחנים.
23. משהתובעים לא תקפו את תנאי המכרז בזמן אמת אלא רק בדיעבד ומששוכנענו כי התובעים ידעו על תנאים אלו , הרי שדי בכך כדי לדחות את התביעה .
24. למעלה מהדרוש נפנה לבחון את הטענות הנוספות שהעלו התובעים .
האם המדינה פעלה בהתאם לכללי שירות המדינה, נוהל קליטת עובדים
והוראות התקשיר בנוגע להליכי המכרז- פרשנות כלל 14 לכללי שירות המדינה .
25. עיון בכלל 8 לכללי שירות המדינה מעלה כי יש בו רשימה של מבחנים שיכולים לשמש ככלי מיון שונים למשרה שהוכרז עליה, זאת לצורך בדיקת כישורים ויכולות שפורטו בתוספת לכללים אלו, שהוגדרו כסגולות. עיון בתוספת מעלה כי מדובר ברשימה ארוכה של סגולות לרבות חשיבה אנליטית, הבנת הוראות , זיכרון, ידע כללי יכולות, עצמאות וכו'.
26. עיון בכללים 10-14 לכללי שירות המדינה מעלה, כמצוטט:
"10. נציב בשירות יקבע לכל מבחן- על פי שיטה שקבע-מדד להערכת הישגי הנבחנים.
11. על יסוד המדד ייקבעו לכל מבחן תשע רמות של הישגים, אשר יצויינו בציונים מ-1-9. הציון הגבוה ביותר הוא 9, הנמוך ביותר הוא 1 והממוצע 5 אלא אם כן נציב השירות קבע אחרת.
12. נציב השירות יקבע לכל משרה או קבוצת משרות, לאחר התייעצות עם שרים הנוגעים בדבר או עם מי שהוסמך לכך על ידיהם-
(1) סגולות אשר ייבדקו במבחן ומשקלה של כל סגולה בתוך כלל הסגולות כאמור
(2) הרמה הדרושה בכל סגולה
(3) רמת ההישגים הממוצעת הדרושה מן המועמדים, ובלבד שרמה זו לא תהיה נמוכה מ-4 ואולם נציב השירות רשאי לקבוע רמת הישגים נמוכה מ-4 מטעמים מיוחדים שיירשמו.
13. קבע נציב השירות את הסגולות למשרה או לקבוצה של משרות כאמור בסעיף 12, יקבע לכל סגולה מבחן כאמור בסעיף 9, והכל בהתאם לדרישות המשרה או קבוצת המשרות.
14. נציב השירות יקבע את המשקל המוקצה לכל מבחן או קבוצת מבחנים בתוך כלל המבחנים שנקבעו למשרה, בהתאם למשקל הסגולות שקבע כאמור בסעיף 12 ובהתאם
--- סוף עמוד 10 ---
למהות המבחן, וכן יקבע את רמת ההישגים הדרושה בכל מבחן או קבוצת מבחנים, בהתאם לרמה הדרושה בכל סגולה כפי שנקבעה בסעיף 12."
27. עיון בנספח ב' שצורף לתגובה המשלימה של הנתבעת-הגדרות המיון וכלי אבחון למכרז דנן, מעלה כי יש בו פירוט של הסגולות והמשקלות שנקבעו לשלב א' תוך התייחסות לבחינות הקוגניטיביות ולמבחן המקצועי.
28. עיון בנספח זה מעלה כי יש בו פירוט של המשקל היחסי בין הבחינות, וכן המשקל לכל סגולה שנבחנת. בכל הנוגע למשקל של שלב א' שזה המבחן הקוגניטיבי, נרשם בטבלה זו שמשקל של שלב מבחן זה הוא 60% אל מול המבחן המקצועי שהוא ביחס של 40% . כמו כן צוין כי קו החתך למבחנים אלו הוא 4. וכן יש פירוט של הסגולות שנבחנו בכל מבחן והמשקל שלהם. בנוגע למבחן הקוגניטיבי נרשם שכישורי חשיבה וידע יש להם משקל של 90% וכישורי ביצוע יש משקל של 10%. ואילו בנוגע למבחן המקצועי נרשם כי הסגולה הנבחנת היא של ידע ממוקד/מקצועי והמשקל של סגולה זו הוא של 100%. בכל הנוגע למבחן הקוגניטיבי, נרשם בנספח ב' פירוט של תחום כישורי חשיבה וידע תוך פירוט של משקל 90% כמפורט: חשיבה לוגית -16.5%, חשיבה כמותית (מספרית) 16.5%, חשיבה מילולית 24% , חשיבה צורנית 16.5%, הבנת הוראות 16.5%. סה"כ 90% . ואילו בנוגע לכישורי ביצוע שמשקלם נקבע ל 10%, יש פירוט של המשקל לכל סגולה: כישורי ביצוע בעבודה : 5% וכישורי ביצוע – הספק עבודה 5%. כמו כן צוין כי המשקל של המבחן המקצועי הוא של 100% שבוחן סגולה אחת- ידע ממוקד ומקצועי. יצוין כי האמור עולה בקנה אחד לכללים וכן להוראות 12.321 ( א) לתקשי"ר.
29. בהתאם לכלל 12 (ג) לכללי שירות המדינה וסעיף 12.324 לתקשי"ר, כמו גם לפי סעיפים 5 (ח) ו(ט) לנוהל מעלה כי אכן ציון עובר הוא ציון משוקלל של 4 בסרגל של 1-9. קרי כתנאי סף על כל מועמד להשיג ציון 4 לפחות בשני מבחנים אלו. משכך העובדה כי הנתבעת קבעה כי תנאי סף למבחנים אלו הוא 4, עומדת בקנה אחד עם הוראות אלו.
30. בכל הנוגע לשלב הראיונות-שלב ב' : עיון בתצהיר של גב' שקולניק סיגל ושל מרי יוסף מעלה כי הצהרתן בנדון עולה בקנה אחד עם כללי שירות המדינה ונוהל קליטת עובדים, כמפורט בסעיף 10 לתצהיר גב' שקולניק:" סעיף 5 ( יב) לנוהל קובע כי מספר המועמדים המוזמנים לשלב ראיונות הערכה הוא ביחס של 1:6 למספר המשרות שצפויות להתפנות. זהות המועמדים המוזמנים לשלב הראיונות נקבעת על פי ציוניהם של אלה בשלב הבחינות בכתב ( המועמדים בעלי הציונים הגבוהים ביותר) . בהתאם לסעיף 6 (ג) לנוהל, ראיונות הערכה נערכים על ידי צוותים של 2-3 פרקליטים בכירים... בהתאם לסעיף 6 (יד) לנוהל, כל מועמד מקבל ציון בראיון על פי קריטריונים מוגדרים מראש- לגבי כל אחד מהם סולם ציונים שנע מ-1 ועד 9. כפי שניתן להיווכח מטופס סיכום הריאיון המצורף בסעיף 6 (יד') לנוהל, במסגרת הטופס ישנם 6 סולמות הערכה: חשיבה משפטית שיטתית ובהירה: יכולת שכנוע והתנסחות והצגת טיעון, יכולת הבחנה בין עיקר לטפל ורמת האיזון בין נוקשות לפתיחות, יכולת התמודדות עם קונפליקטים ואתגרים, התרשמות מיכולת התמודדות עם עומסי עבודה ומצבי לחץ, רמת הצמאות, האיזון הנכון בין עצמאות וקבלת
--- סוף עמוד 11 ---
מרות. משקלה של כל סגולה שווה, כך שהציון שניתן בסולם הערכה ביחס לכל סגולה מקנה שישית ( 16.7% ) מהציון הסופי .."
31. משכך, עיון בחומר הראיות מעלה כי אכן במבחנים הקוגניטיביים והמקצועיים נקבע מהן הסגולות הנבחנות ומה המשקל לכל סגולה וסגולה, כן גם נקבע מה המשקל היחסי בין שני המבחנים האלו ומה ציון הסף הנדרש , כעולה מנספח ב' שפורט לעיל .
32. בכל הנוגע לראיונות הרי שעיון בטפסי סיכום הראיונות שהוצגו במסגרת נספח א' וכן בת/3 מעלה כי אכן נבחנו הסגולות הנדרשות תוך מתן ציון מ1-9 כנדרש בכללים.
33. משכך באנו לכלל מסקנה כי הנתבעת פעלה בהתאם לנדרש הימנה בנוגע לאמור.
כלל 14 לכללי שירות המדינה
34. בכל הנוגע לכלל 14 לכללי שירות המדינה, לאחר ששקלנו את כלל טענות הצדדים ועיינו בכלל הראיות ושמענו את העדים, אין אנו סבורים כי יש לקבל את הפרשנות שהתובעים מבקשים להציג לכלל זה ואנו סבורים שהנתבעת פעלה בהתאם לכלל זה מהנימוקים הבאים:
ראשית , עיון בכלל זה מעלה כי אין בו איזכור המציין כי יש לקחת את המשקל של כל שלב בשקלול השלב הבא אחריו וכן אין כל איזכור האוסר כי שלב מסויים יהיה שלב מסנן אל מול השלב אחר. כל מה שנכתב הוא כי יש לקבוע משקל לכל מבחן בתוך כלל המבחנים שנקבעו למשרה. קרי, אין כל מניעה לבחון כל שלב במופרד תוך מתן משקל זהה לכל שלב או אי מתן משקל במסגרת שלב כזה או אחר.
שנית, עיון בכלל 43 לכללי שירות המדינה מעלה כמצוטט:" לאחר בחינת כל המועמדים שהתייצבו בפניה, תשמע ועדת הבוחנים חוות דעת של בוחנים –יועצים. כל חבר בועדה יעריך את המועמדים. בשיקוליו יתחשב בוחן בתוצאות המבחנים – אם התקיימו מבחנים- בהשכלתו ובניסיונו של המועמד, בחוות דעת של בוחנים –יועצים, בתעודות וחוות דעת שהוגשו כאמור בסעיף 41 בהתרשמותו בבחינה בעל פה. ההערכה תתבטא על ידי מתן ציונים" . קרי בהתאם לכלל 43 הפרשנות המתבקשת היא כי יש לקחת בחשבון את כלל הפרמטרים לרבות הציונים במבחנים של שלב א', רק בנוגע למועמדים שעברו לועדת הבוחנים, שאם לא כן סעיף בנוסח כזה או דומה לו היה צריך להופיע גם בנוגע לכל שלב ושלב מה שלא מופיע במסגרת כללי שירות המדינה או התקשי"ר או נוהל קליטת עובדים.
יש לציין כי הכותרת של כלל 34 היא: "הערכת מועמדים על ידי הבוחנים". ואילו הכותרת של כלל 14 היא "משקל המבחנים הכלליים". נראה שמיקומו של כלל 14 מעלה כי עוסק הוא במתן משקל למבחנים בהקשר של הסגולות ככלי לצורך קביעת הציון לכל מבחן במבחן ולא כמתן משקל מוגדר באופן יחסי לציון בכל שלב.
שלישית, גם עיון בכלל 16 עולה בקנה אחד עם פרשנות הנתבעת:" לא יתקבל אדם למשרה שהוכרז עליה, אלא אם נבחן בכל המבחנים שנקבעו למשרה זו או לקבוצה אליה היא משתייכת, כאמור בסעיף 13, והגיע לרמת שנקבעה בסעיפים "12-14. כלומר התנאי לפי כלל זה הוא ביצוע מבחנים וקבלת ציון במבחנים מעבר לתנאי הסף שנקבעו. אין כל התייחסות בסעיף זה לכך שיש לשקלל בין הציונים ובהתאם להן יקבע ציון המועמד .
--- סוף עמוד 12 ---
רביעית, עיון בכלל 14 מעלה כי אין איזכור מה המשקל שיש לתת לכל מבחן , משכך אין כל מניעה לקחת משקל שבין -0ל 100 % למבחן כלשהו , ואין כל התייחסות בסעיף זה כי יש לקחת משקל מסויים או שונה לכל מבחן. הדבר עולה בקנה אחד עם סעיף 18 לכללי השירות הקובע:" נציב השירות רשאי לא לקבוע מבחן לגבי משרה אשר, לדעתו, אפשר לעמוד על הסגולות הדרושות למילוייה על ידי בחינה בעל פה" . קרי לנציב השירות יש אכן סמכות רחבה ביותר בכל הנוגע לאפן קביעת המבחנים וקביעת משקלם.
במקרה דנן בשלב הראשון נקבע משקל יחסי בין הבחינה הקוגניטיבית למקצועית ביחס של 40:60. שלב הראיונות אין לו משקל אלא הוא נקבע כמסנן וכך גם שלב הראיונות . ההתיחסות היחידה בנוגע ליחס בין מבחנים אלו נכתבה מפורשות רק בכלל 43 שמתייחס לשלב וועדת הבוחנים ולא לשלבים קודמים לכך.
חמישית, סעיפים 24 -25 לחוק שירות המדינה מותירים בידי הנציבות סמכות ושק"ד רחבים לקביעת המבחנים, הסגולות והמשקלות בכל תפקיד ויש משמעות לידע והניסיון של הנתבעת בכל הנוגע לאופן ביצוע הדברים, בהתאם לכללים, לנוהל ולתקש"יר משכל יש ליתן פרשנות רחבה ליישום כללים אלו.
35. משכך אין אנו סבורים כי נפל פגם בהתנהלות הנתבעת בכל הנוגע ליישום כללי שירות המדינה ונוהל קליטת עובדים. גם אם יש לפרש את כלל 14 לשירות המדינה בפרשנות רחבה הרי שאין אנו סבורים כי מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין במיוחד שעה שאין חולק בתיק זה כי התובעים לא טענו כנגד הנתבעת להפעלת שיקול זר או פסול בכל הנוגע ליישום הכללים או להעדפה של מועמד כזה או אחר.
36. זה המקום לציין כי הנתבעת הבהירה כי השלב הראשון של המבחנים הקוגניטיביים והמקצועיים בוחנים נושאים השונים מאלו שנבחנים במסגרת שלב ראיון הערכה וכן הבהירה כי הריאיון הוא הכלי המשמעותי יותר נוכח אופן התפקיד של פרקליט פלילי כפי שיפורט בהמשך. לכן נקבעו שלבים אלה במופרד וכל מועמד היה צריך לעבור ציון סף בכל שלב בנפרד ורק מי שעבר את השלבים האלו יעבור לשלב ועדת הבוחנים. ר' עמ' 31 שורות 16-20 .כמו כן הנתבעת הבהירה כי מבחינתה שלב הריאיון היה משמעותי יותר משלב א' של המבחנים נוכח מהות התפקידים נשוא מכרז זה , כפי שנרחיב בהמשך ואנו סבורים כי יש לתת משקל גם לאמור בכל הנוגע לפרשנות כללי שירות המדינה.
לעניין אופן ביצוע הראיונות, ביצוע הראיונות לפי מקום מגורים ,המשקל הרב והבלעדי שניתן להם, ללא התייחסות למבחנים בכתב