יד. ועדות הבחינה החלו להתכנס החל מיום 3.7.17 .
טענות הצדדים בתמצות
4. לטענת התובעים חלו פגמים חמורים בהליכי המכרז שפרסמה הנתבעת, פגמים אלו נטלו מהמכרז את עוקצו ועיקרו מתוכו כל סממן של תחרות אמיתית ושיוויונית שהינה נשמת אפו של כל מכרז בשירות הציבורי. תוצאתם של פגמים אלו הינה כי מיונם ודירוגם של המועמדים במכרז זה נגזר ונחתך על פי התרשמות סובייקטיבית של חברי צוות מראיינים מתוך ראיון בן כ-15 דקות שנערך להם, באופן בו שלב המיון הקודם לראיון הכלל שני מבחנים בכתב- מבחן קונטיבי-פסיכוטכני ומבחן מקצועי, הפכו להיות חסרי כל נפקות וניטל מהם כל משקל לצורך דירוגם של המועמדים וזאת חרף אופיים וטיבם האובייקטיבי. התובעים הבהירו כי אין הם עותרים לסעד פרסונלי שיקנה להם יתרון כלשהו על פני מתמודדים אחרים במכרז, אלא אך ורק לסעד של ביטול המכרז והמרתו במכרז חדש החף מפגמי קודמו. וכל רצונם לקבל הזדמנות הוגנת ושיוויונית להתמודד על המשרות המוכרזות וזאת תושג רק באמצעות ביטול המכרז ופרסום מכרז חדש.
לטענת התובעים האופן בו פעלה הנתבעת נוגד מושכלות יסוד בהליכי מכרז, במיוחד כשמדובר במבחן אחיד בתוכנו ורמתו שאמור להיות מדד אובייקטיבי לקביעת רמתו , סגולותיו וכישוריו של המתמודד וזאת בשונה מראיון בעל פה המתבסס במידה רבה על התרשמות סובייקטיבית. הדברים זועקים לעמדת התובעים במצב בו נקבע ציון מעבר משוקלל כה נמוך למבחנים ( 4 מתוך 9) אל מול ציוני החתך הגבוהים שנקבעו לגבי הראיונות המהווים את תנאי למעבר לשלב הרביעי. כמו כן לטענת התובעים הדברים סותרים את סעיף 14 לכללי שירות המדינה מנויים (מכרזים בחינות ומבחנים) תשכ"א-1961. עוד טוענים התובעים כי בשל אופיו ה"לא מדיד" של הריאיון הוליד פערים גדולים ברמת הציונים שהוענקו על ידי צוותי הראיונות השונים וצוותי מראיינים שונים נהגו לקולא ובמידת נדיבות אל מול אחרים שלא העניקו ציונים גבוהים , דבר
--- סוף עמוד 5 ---
שהיה נמנע עם היה צוות מראיינים אחד או שכל מתמודד היה מתראיין בפני צוות מתראיינים הנמנה על המחוז או המחלקת אליה ביקש להתקבל . עוד טוענים התובעים כי חלק מהמראיינים לא היה מודע מספיק למשמעות הציון שניתן על ידם למרואיינים, מתברר כי חלק מהן קיבל את הרושם שכל מרואיין שזוכה לציון הגבוה מציון כשל מוזמן לוועדת הבחינה כעולה מנספח ח' לבקשה. עוד טוענים התובעים שהתעלמות מרקורד מקצועי קודם של המתמודדים מהווה טעם לפגם.
5. מנגד, טוענת הנתבעת כי מדובר במכרז פומבי לתפקידים ביחידות הפרקליטות הפליליות ברחבי הארץ, אשר בוצע בהתאם להוראות חוק שירות המדינה ( מינויים), תשי"ט-1959, כללי שירות המדינה ( מינויים )(מכרזים , בחינות ומבחנים), תשכ"א-1961 ותקנון שירות המדינה. מדובר במכרז מאגר שנועד לקלוט מועמדים לתפקיד פרקליט במחוזות הפרקליטות בתחום הפלילי ברחבי הארץ. מדובר בהליכי מכרז לאיוש של עשרות רבות של משרות בפרקליטויות הפליליות השונות ברחבי הארץ. מדובר בהליכי מכרז אליהם ניגשו למעלה מ-1000 מועמדים אשר מועמדתם מוינה, טופלה ואלה נבחנו למשרות המדוברות- מאות רבות של מועמדים בכל שלב ושלב. מדובר בהליכי מכרז המלווים על ידי גורמים מקצועיים בנציבות שירות המדינה ובמשרד המשפטים המוודאים את תקינותם. גורמים מקצועיים אלה, אף החליטו – הן בשלב הבחינות המקצועיות בכתב והן בשלב ראיונות ההערכה- ועל פי שיקול דעתם המקצועי על תיקנון התוצאות כדי שהמכרז ותוצאותיו יהיו שוויוניים יותר. מדובר בהליכי מיון שקיים הכרח להשלימם על מנת שניתן יהיה לאייש את עשרות המשרות הנדרשות בפרקליטות המדינה על מחוזותיהם השונים ( בתחום הפלילי)- זרוע מזרועות האכיפה ושמירה על שלטון החוק של מדינת ישראל. ככל שהמכרז יבוטל, על המדינה יהיה לערוך מכרז חדש לתפקידים ביחידות הפרקליטות הפלילית ברחבי הארץ. משכו של מכרז מסוג זה יהיה רב מאוד – חודשים ארוכים ועריכת מכרז חדש, תביא לכך מטבע הדברים שחלק גדול מהמועמדים שעברו את כל שלבי המיון ונמצאו כמועמדים מצטיינים, צפוי למצוא עבודה אחרת ולוותר על התמודדות נוספות והמתנה של למעלה מחצי שנה נוספת לכל הפחות עד לסיומו של המכרז החדש. המשמעות היא שלא ניתן יהיה לאייש את התקנים, והפרקליטות לא תוכל לקלוט לשורותיה פרקליטים ולעמוד במשימות הרבות העומדות לפתחה.
ההליכים שהתנהלו
6. ביום 2.7.17 הוגשה הבקשה הנדונה. ביום 2.7.17 ניתנה החלטה לפיה על הנתבעת היה להגיש תגובה עד ליום 3.7.17 והדיון נקבע ליום 3.7.17. ביום 3.7.127 התקיים דיון שבמהלכו הצדדים הגיעו להסכמה לפיה ההליך הזמני ועיקרי יאוחדו ונקבע כי שמיעת העדים תעשה בישיבה נוספת שנקבעה ליום 11.7.17. הנתבעת החליפה ייצוג ותגובה משלימה מטעמה הוגשה במועד סמוך לדיון. משכך ביקש ב"כ התובעים בפתח הדיון לאפשר לו ללמוד את התגובה ומשכך נקבע דיון נוסף ביום 17.7.17 ,בו נשמעו כלל העדים שמסרו תצהיר ושהצדדים ביקשו לחקור. מטעם התובעים נחקר התובע 1. מטעם הנתבעת נחקרה גב' סיגל שקולניק מנציבות שירות המדינה המשמשת כמנהלת תחום בכיר (אבחון)
--- סוף עמוד 6 ---
בנציבות שירות המדינה, שהייתה מעורבת במכרז הנדון וגב' מרי יוסף מנהלת אגף משאבי אנוש במשרד המשפטים, שגם הייתה מעורבת במכרז הנדון. הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב בסיום הדיון בהתאם להחלטת בית הדין וכן השלמת סיכומים בכתב נעשתה תוך 48 שעות.
להלן הכרעתינו
7. אין חולק כי על איוש משרות וקליטת עובדים לשירות המדינה, חל חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 ( להלן: "חוק המינויים"). עיון בחוק זה מעלה כי הוא מטיל חובה על הנתבעת לפרסם מכרזים לקליטת עובדים לשורותיה. מכוח חוק זה הותקנו כללי שירות המדינה (מינויים)(מכרזים ,בחינות ומבחנים), תשכ"א-1961 (להלן: "כללי שירות המדינה") הליך זה משתקף גם בהוראות התקשי"ר הנוגעות לעניין כפי שיפורט בהמשך. כמו כן המדינה אף הוציאה על בסיס אדנים אלו נוהל מעודכן לגיוס וקליטת עובדים למשרות עוזר-סגן בכיר בפרקליטות. ( להלן:" נוהל קליטת עובדים"). ר' נספח א' לתגובה המשלימה.
8. הנתבעת העלתה טענת סף בדבר שיהוי ומניעות שכן לדידה התובעים כבשו טענותיהם עד שהתוצאות בעניינם פורסמו בכל הנוגע לאי מעבר לשלב ועדת הבוחנים. מנגד טענו התובעים כי לא ידעו על הטענות נשוא התביעה הואיל והדברים לא נרשמו מפורשות במסמכי המכרז, משכך יש לדחות את טענת הסף של הנתבעת בנדון .
9. לאחר ששקלנו את עמדות הצדדים והראיות שהוצגו בפנינו ולאחר ששמענו את העדים בתיק זה, מצאנו שיש לקבל את עמדת הנתבעת בנוגע לטענה זו כפי שיפורט.
10. הכלל בדיני המכרזים בכלל, קובע כי מי שמשתתף במכרז ביודעו על פגם שדבק בו, מנוע מלטעון לאחר מכן כלפי תוקפו של המכרז. בית-המשפט העליון קבע בבג"ץ 126/82 "טיולי הגליל" בע"מ נ' ממשלת ישראל-משרד התחבורה, פ"ד לו(4) 44, בעמ' 47-48:
"העותרת השתתפה במכרז לפי התנאים האמורים, מבלי שתמחה נגדם. כלל הוא, שאין אדם יכול מצד אחד להשתתף במכרז ומצד שני להעלות טענות נגדו, משנתברר שלא זכה בו ... הנימוק להלכה זו הוא, כי אדם, אשר שתק בזמן שהגיש הצעתו למכרז, מוותר על האפשרות להטיל דופי לאחר מעשה במכרז ובתנאיו".
כלל זה גם אומץ על ידי בית הדין הארצי. כך בין היתר בע"ע 189/10 יוסף שוחט נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה [פורסם בנבו] (פסק הדין מיום 18/06/2012) קבע בית הדין הארצי: