ז. בהעדר ניהול ספרים כחוק, ניתן להסתמך על הערכות לגבי היקף ההכנסות: בעת שהנאשם אינו מנהל ספרים כחוק, המאשימה תהא רשאית להביא ראיות שעשויות לבסס הערכות לגבי היקף ההכנסות שהועלמו ואינה חייבת להביא ראיות שמוכיחות סכומים מדויקים. לדוגמא מהפסיקה להסתמכות על הערכות לגבי ההכנסות שהועלמו לפי סעיף 220 לפקודת מס ההכנסה, וזאת רק בשל כך שלא נוהלו ספרים כדין, ראו ע"פ 5529/12 אהרון אוהב ציון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.11.14), פסקאות 15-12 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר.
ח. נטל הבאת הראיות הראשוני לעניין היקף ההכנסות שהועלמו רובץ לפתחה של המאשימה: רק לאחר שהמאשימה תניח תשתית ראייתית מספקת, לעניין היקף ההכנסות שהועלמו, יועבר נטל הבאת הראיות המשני לנאשם להפריך את הסכומים שנטען שהעלים. היה והמאשימה לא תניח תשתית ראייתית מתאימה, אזי לא יקום לתחיה נטל הבאת הראיות המשני של הנאשם והתוצאה תהיה שייקבע שלא הוכיחה את היקף ההכנסות.
ט. דיות הראיות שנדרשות מהמאשימה להוכחת היקף הסכומים: שאלת דיות הראיות שתביא המאשימה במסגרת נטל הבאת הראיות הראשוני, וזאת לשם הוכחת היקף ההכנסות שהועלמו, מושפעת מהכלל הראייתי שלפיו "היקף ההכנסות" מהעסק שניהל הנאשם הוא מסוג המידע המצוי ברשותו של הנאשם. בפסיקה נקבע שכאשר המידע שהמאשימה צריכה להוכיח מעצם טיבו מצוי בידי הנאשם, אזי, כמות הראיות שתידרש מהתביעה על מנת לצאת ידי חובה בקשר לאותו מידע, תהיה מזערית. מדובר בכלל ראייתי שחל הן בעבירות מס והן בעבירות אחרות (ראו: יעקב קדמי על הראיות (תש"ע – 2009, חלק רביעי עמ' 1709). ליישום של הכלל האמור בעבירות מס, ראו רע"פ 7863/04 עוואוודה לבנין בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.9.04) בפסקה 7 להחלטתו של כבוד השופט חשין (כתוארו דאז). כמו כן, ב-ע"פ 70/80 יחיה נ' מדינת ישראל פ"ד לה(1) 43, 45 (1980) שדן בעבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה נקבע כי "חזקה על מי שמנהל עסק שהוא יודע, לפחות בערך, את המחזור של עסקו".
י. העברת נטל הבאת הראיות לנאשם: לאחר שהמאשימה תניח במסגרת נטל הבאת הראיות הראשוני, תשתית ראייתית מספקת שמסבכת את הנאשם בביצוע העבירות מושא כתב האישום וזאת מעל לכל ספק סביר (ולענייננו, תשתית ראייתית מספקת לגבי היקף ההכנסות מהמקווה), אזי יעבור נטל הבאת הראיות לנאשם להפריך את תשתית הראיתית שהונחה כנגדו (ולענייננו, להפריך את היקף ההכנסות שהוכיחה המאשימה) (פסקה 5 לפסק דינו של כבוד השופט הנדל ב-רע"פ 1840/12 עוזר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.4.13)).