לפיכך, ניירות העבודה של החוקר יצחקי אינם הראיה שמכוחה מבקשת המאשימה להוכיח את טענותיה לגבי היקף ההכנסות מהמקווה בכל שנה ושנה. המאשימה מבססת את טענותיה לגבי היקף ההכנסות מהמקווה על אמרות החוץ של הנאשם עצמו, וזאת בדמות הפנקסים שערך, ניירות העבודה שלו שהינם דברי ההסבר שלו למה שהוא רשם בפנקסים וכן הודעותיו בפני החוקר יצחקי.
49. במסגרת הטבלה שתובא להלן אסכם את היקף ההכנסות מהמקווה לכל שנה ושנה וזאת כפי שבאו לידי ביטוי בהודאות החוץ של הנאשם בפני החוקר יצחקי. במסגרת הטבלה, תיעשה גם הפניה לאופן הסימון של המסמכים השונים בתיק המוצגים של בית המשפט. המסמכים השונים מופיעים כנספחים לאמרות החוץ של הנאשם בפני החוקר יצחקי (ת/13 עד ת/18).
שנת המס
סימון הפנקס בתיק המוצגים
סימון ניירות עבודה של נאשם בחקירה
סימון ניירות עבודה של החוקר יצחקי
החלק הרלוונטי בהודאות החוץ בפני החוקר יצחקי
סיכום ההכנסות שערך יצחקי לפי ניירות העבודה של הנאשם
2003
ת/13, נספחים ב.י. 1 ו-2
אין ניירות עבודה לנאשם
ת/17 נספחים
ב.י. 25-21 (סיכום טכני של הסכומים בפנקס)
ת/13 ש' 89-31; ת/17 ש' 108 - 133
27,575 ש"ח
2004
ת/13 נספחים ב.י. 1 ו-2
אין ניירות עבודה לנאשם
ת/17
נספחים
ב.י. 31-26 (סיכום טכני של הסכומים בפנקס)
ת/13 ש' 89- 31; ת/17 ש' 108 - 133
80,594 ש"ח
2005
ת/16 נספח ב.י. 17
ת/16 נספחים ב.י. 24-18
ת/16 נספחים ב.י.17-11
ת/16 ש' 116-111, 164-163
140,974 ₪
2006
ת/16 נספח ב.י. 31
ת/16 נספחים ב.י. 41-32
ת/16 נספחים ב.י. 30-25
ת/16 ש' 122-117, 166-165
141,907 ₪
2007
ת/16 נספח ב.י. 49
ת/16 נספחים ב.י. 58-50
ת/16 נספחים ב.י. 48-42
ת/16 ש' 128-123, 168-167
135,953 ₪
2008
ת/16 נספח ב.י. 64
ת/16 נספחים ב.י. 73-65
ת/16 נספחים ב.י. 63-59
ת/16 ש' 134-129, 170-169
128,313 ₪
2009
ת/16 נספח ב.י. 80
ת/16 נספחים ב.י. 90-81
ת/16 נספחים ב.י. 79-74
ת/16 ש' 140-135, 172-171
130,569 ₪
2010
ת/16 נספח ב.י. 98
ת/16 נספחים ב.י. 108-99
ת/16 נספחים ב.י. 97-91
ת/16 ש' 146-141, 174-173
197,681 ₪
2011
ת/15 נספח ב.י. 1 וגם ת/14 נספחים ב.י. 51-49
ת/16 נספחים ב.י. 119-111
ת/16 נספחים ב.י. 110-109
ת/15 ש' 28-24, ת/14 ש' 38-17, ת/16 ש' 160-147, 176-175
14,286 ש"ח
ז.7 שני מקורות של "דבר מה נוסף"
50. שאלת היקף ההכנסות מהמקווה נסמכת על שלושה מקורות של הודאת חוץ של הנאשם: ראשית, הפנקסים שערך הנאשם בעצמו במהלך השנים 2003 עד 2011 לגבי ההכנסות מהמקווה מהלקוחות השונים שהשתמשו בשירותי המקווה; שנית, ניירות העבודה של הנאשם שהסבירו את תוכן הפנקסים; שלישית, ההסבר בעל פה שנתן הנאשם לחוקר יצחקי ותועדו בהודעות שנגבו ממנו. במילים אחרות, מדובר בשלושה מקורות של הודאת חוץ שהם למעשה אחד, קרי, הפנקסים. ללא הפנקסים, הנאשם לא היה יכול לערוך את ניירות העבודה שלו בפני החוקר יצחקי וגם לא לתת לו הסבר בעל פה לגבי ההערכה שלו לאופן חישוב ההכנסות מהמקווה. כאן עולה השאלה, האם יש "דבר מה נוסף" שיכול לאמת את האמור בפנקסים?
51. כאן המקום להזכיר מושכלות יסוד לגבי ההבחנה בין ראייה "מאמתת" לראיה "מסבכת". ראיה "מאמתת", כדוגמת התוספת הראיתית של "דבר מה נוסף", בכוחה ללמד שנתון עובדתי מסוים שמופיע בהודאת החוץ של נאשם הוא אמת, וזאת גם אם המידע שמאומת הוא מידע ניטראלי שאינו "מסבך" את הנאשם בביצוע העבירה מושא כתב האישום או בביצוע נסיבה מחמירה שרלוונטית לעבירה מושא כתב האישום. לעומת זאת, ראיה "מסבכת", כדוגמת תוספת ראייתית מהסוג של "סיוע", יכולה גם היא להיות "מאמתת", אך טמון בה גם רכיב חיוני נוסף "שמסבך" את הנאשם בביצוע העבירה שבה מואשם או בביצוע נסיבה מחמירה בעלת זיקה ישירה לאותה עבירה.
52. במקרה שבפניי, שאלת היקף ההכנסות מהמקווה היא נסיבה מחמירה שהינה בעלת זיקה ישירה לעבירה הכללית של התחמקות מתשלום מס לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה. אמרות החוץ של הנאשם, בדמות הפנקסים וניירות העבודה שלו והסבריו למסמכים האמורים בפני החוקר יצחקי, מכילות מידע קריטי באשר להיקף ההכנסות מהמקווה, קרי בנוגע לאותה "נסיבה מחמירה" בביצוע העבירה של העלמת מס לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.
53. התוספת הראייתית הנדרשת על מנת לוודא שאמרות החוץ של הנאשם, קרי הפנקסים שערך הנאשם ובהם תיעד את היקף ההכנסות מהמקווה, אינן בגדר הודאות שווא, היא תוספת ראייתית של "דבר מה נוסף" (ולא "סיוע"), קרי ראיה "מאמתת" ולא "מסבכת". לפיכך, אין צורך שהתוספת הנדרשת של "דבר מה נוסף" תאמת דווקא את סכומי ההכנסות שנרשמו בפנקסים השונים על ידי הנאשם.
54. למעשה, על מנת שבית המשפט יוכל לקבוע כי הנסיבה המחמירה הנוגעת להיקף ההכנסות מהמקווה אכן הוכחה מעל לכל ספק סביר וזאת בהסתמך על אמרות החוץ של הנאשם, קרי הפנקסים עצמם, די בכך שהראייה החיצונית מסוג של "דבר מה נוסף" תאמת מידע מסוג אחר שעולה מתוך הפנקסים וזאת גם אם אותו מידע איננו קשור לסכומי ההכנסות המופיעים באותם בפנקסים.
55. יתר על כן, הלכה פסוקה היא שמקום שנאשם מודה בהודאת החוץ שלו בסדרה של עבירות, אפשר שיימצא "דבר מה נוסף" רק לחלק מהן ואין חובה שיהיה "דבר מה נוסף" גם לשאר העבירות (יעקב קדמי על הראיות, חלק ראשון, תש"ע – 2009, עמ' 148 והאסמכתאות המובאות שם).
56. ולענייננו, במקרה שבפניי, מדובר בסדרה של תשע עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה בשל העלמת הכנסות מהמקווה בכל אחת משנות המס 2003 עד 2011. על כן, אין צורך שהראייה מסוג של "דבר מה נוסף", תאמת את האמור בכל אחד מהפנקסים בכל שנה ושנה. די בכך שישנו אימות של פרט מסוים בפנקס מסוים או בפנקסים מסוימים, ואין צורך באימות האמור בכל אחד מהפנקסים בנפרד.
57. לדעתי, ישנם שני מקורות עצמאיים ונפרדים של "דבר מה נוסף" שמכוחם ניתן לקבוע שהמידע שנרשם על ידי הנאשם בפנקסים השונים, לרבות המידע שנוגע להיקף ההכנסות מהמקווה, איננו בגדר הודאות שווא, אלא הודאות אמת. להלן שני המקורות:
א. מקור ראשון של "דבר מה נוסף": זהות הלקוחות המופיעים בכל הפנקסים.
ב. מקור שני של "דבר מה נוסף": "עדות שיטה" לגבי השנים 2005 ועד 2011.
אעמוד להלן על כל אחד מהמקורות האמורים בנפרד.
ז.8 המקור הראשון של "דבר מה נוסף": זהות הלקוחות