84. לסיכום, הנני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספר סביר כי הנאשם ביצע את העבירות שמפורטות בכתב האישום לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה לגבי העסק וזאת במהלך כל אחת מהשנים 2002 עד 2011 (למעט כמובן שנת 2005 שלגביה לא יוחסו לנאשם בכתב האישום הכנסות כלשהן מהעסק). כעת יש לדון בהיקף ההכנסות שהיו לנאשם מהעסק בכל אחת מהשנים.
ח.3 שאלת גובה ההכנסות מהעסק לפי שנים
85. החוקר יצחקי, בהסתמך על אמרות החוץ של הנאשם ועל המסמכים שנתפסו בביתו וגם על עדויות שנגבו מלקוחותיו של הנאשם, ערך טבלאות מסכמות לגבי הכנסותיו של הנאשם מהעסק בכל שנה ושנה ומכל לקוח בנפרד. טבלאות אלה (נספחים ב.י. 1-3 לת/18) הוצגו בפני הנאשם במהלך חקירתו והוא לא הכחיש את האמור בהן, לרבות סכומי ההכנסות שנרשמו בהן (ת/18 ש' 73 עד 133). טבלאות אלה מחולקות לפי שנים עם רשימה של שמות הלקוחות בכל שנה ושנה ומה היתה ההכנסה מכל אחד מהם (להלן: הטבלאות של יצחקי או הטבלה של יצחקי, אם תיעשה הפניה לטבלה ששייכת לשנה מסוימת ולא למכלול הטבלאות).
86. סכומי ההכנסות מהעסק, כפי שפורטו בכתב האישום בכל שנה ושנה, נלקחו מתוך הסיכום הכללי של ההכנסות בטבלאות של יצחקי.
87. ודוק, הטבלאות של יצחקי אינן הראיה שמכוחה בית המשפט קובע ממצאים כלשהן שבעובדה, וזאת גם אם הנאשם לא הכחיש בהודאות החוץ שלו את תוכנן. הראיות הרלוונטיות לקביעת הממצאים שבעובדה לעניין גובה ההכנסות שהיו לנאשם מהעסק במהלך השנים 2002 ועד 2011, למעט שנת 2005 שממילא לא נכללו הכנסות לגביה בכתב האישום, הן הראיות הגולמיות שהובאו בפניי. על כן, בפרקי המשנה הבאים אקח את כל אחת מהשנים שצוינו בכתב האישום בנפרד ואבדוק אם ההכנסות שנרשמו בטבלאות של יצחקי נשענות על ראיות קבילות ובעלות משקל, או לא.
88. בטרם שאתחיל בבדיקה הפרטנית של ההכנסות מהעסק לגבי כל שנה בנפרד, מן הראוי להזכיר את הכללים הראייתיים המנחים לאופן הוכחת היקף ההכנסות בעבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה ואשר עמדתי עליהם בהרחבה בפסקאות 43(א) עד (י) להכרעת הדין במסגרת הפרק על ההכנסות מהמקווה. כללים אלה תקפים ונכונים באותה מידה גם לגבי אופן הוכחת ההכנסות מהעסק. להלן הכללים בתמצית ואשר ינחו אותי בהמשך במהלך הבדיקה הפרטנית מהעסק בכל שנה ושנה:
א. ראשית, היקף ההכנסות אינו חלק מרכיבי העבירה לפי 220 לפקודת מס הכנסה. היקף ההכנסות הוא נתון שמלמד על "מידת הנזק" שנגרם מהעבירות שבוצעו ומכאן גם הרלוונטיות שלו לשלב הטיעונים לעונש.
ב. שנית, נטל השכנוע להוכחת היקף ההכנסות הוא על המאשימה.
ג. שלישית, מדובר בהכנסות ברוטו. ולענייננו, אין כל משמעות לטענותיו של הנאשם שמדובר בעסק שאינו רווחי ולכן המאשימה פטורה מהבאת ראיות לעניין הרווח הנקי שהיה לנאשם מהעסק. כמו כן, אין רלוונטיות לטענתו שהיו לו הפסדים ומדובר בעסק שלא הניב רווחים נטו.
ד. רביעית, אין רלוונטיות לשאלה מה היה היקף ההוצאות של העסק. הנתון של גובה ההוצאות של העסק אינו נבדק כלל בעת קביעת ממצא עובדתי בנוגע לגובה ההכנסות שהועלמו מרשויות המס. ולענייננו, אין משמעות לטענותיו החוזרות ונשנות של הנאשם שהיו לו הוצאות רבות עבור שכר הפועלים ועל חומרי הבניה.
ה. חמישית, אין רלוונטית לקיומם של חובות אבודים, קרי לסכומי כסף שלא הצליח לגבות מלקוחותיו.
ו. שישית, אין רלוונטיות לטענה שמדובר בהכנסות נמוכות שאינן חייבות במס.
ז. שביעית, בהעדר ניהול ספרים כחוק, ניתן להסתמך על הערכות לגבי היקף ההכנסות מהעסק או מלקוח מסוים ואין צורך בהבאת ראיות המלמדות על הכנסה מדויקת.
ח. שמינית, נטל הבאת הראיות הראשוני לעניין היקף ההכנסות שהועלמו רובץ לפתחה של המאשימה.
ט. תשיעית, שאלת דיות הראיות שנדרשות מהמאשימה להוכחת היקף הסכומים, מושפעת מהכלל הראיתי לפיו היקף ההכנסות המדויק מהעסק הוא מסוג המידע המצוי ברשותו של הנאשם. על כן, כמות הראיות הנדרשת מהתביעה על מנת לצאת ידי חובה בקשר לאותו המידע תהיה מזערית.
י. עשירית, העברת נטל הבאת הראיות לנאשם. לאחר שהמאשימה תעמוד בנטל הבאת הראיות הראשוני המוטל עליה, עובר נטל הבאת הראיות לנאשם להפריך את המסקנה העובדתית שנובעת מהראיות שהובאו על ידי המאשימה לגבי היקף הכנסותיו. ככל שהנאשם לא יעמוד בנטל זה, אזי, ייקבע שהיקף ההכנסות הוכח מעל לכל ספק סביר.
ח.4 ההכנסות בשנת 2002
89. לפי כתב האישום, לנאשם היו הכנסות מהעסק בשנת 2002 בסך כולל של 444,567 ₪ (פסקה 3(א) לכתב האישום). הסכום הכולל האמור מבוסס על הטבלאות של יצחקי. להלן החלק הרלוונטי מתוך הטבלאות של יצחקי המתייחס להכנסות של הנאשם לשנת 2002.
סידורי
שם הלקוח
שנת הביצוע
מהות העבודה
סכום ששולם כולל מע"מ
שם העד
1
יחיאל אוירכמן
2002
שיפוצים
144,396 ₪
מאיר כהן 7/2/2012
2
מלכיאלי
2002
שיפוצים
13,000 ₪
מאיר כהן 12/2/2012
3
מנחם חנזין
2002
שיפוצים
8,495 ₪
מאיר כהן 7/2/2012
4
טובה לסקר
2002
שיפוצים
130,676 ₪
טובה לסקר
5
לאה צ'קושוילי
2002
שיפוצים
100,000 ₪
לאה צ'קושוילי
6
מוטי ליפסקר
2002
שיפוצים
38,000 ₪
מאיר כהן 9/11/2011 בחקירה אמר שזה היה ב-2000
7
מנחם מעטוף
2002
שיפוצים
10,000 ₪
מנחם מעטוף
סך הכול שנת 2002
444,567 ₪
90. יובהר שבטבלאות של יצחקי נרשם "סכום ששולם כולל מע"מ", כאשר אין מחלוקת שהנאשם לא ניהל ספרים כדין כלל ולכן גם לא הנפיק חשבונית. על כן, הביטוי "סכום ששולם כולל מע"מ", בטבלאות של יצחקי, לכל השנים שבכתב האישום, משמעו סכום כולל של הכנסה.
91. נבחן כעת את הראיות הנוגעות להכנסות מכל אחד מהלקוחות שבטבלה של יצחקי לשנת 2002.
ההכנסות מיחיאל אוירכמן
92. הראיות הרלוונטיות להכנסות שהיו לנאשם מיחיאל אוירכמן מבוססת על מסלול ראייתי של
"הודאת חוץ" בצירוף "דבר מה נוסף":
א. הודאת חוץ: קיימת הודאה מפורשת של הנאשם באמרת החוץ שלו (ת/17 ש' 163-160) כי בשנת 2002 ביצע עבודות שיפוצים בביתו של לקוח בשם יחיאל אוירכמן וקיבל ממנו סך כולל של 144,396 ₪, וזאת על פי החישוב שהנאשם ערך בעצמו במהלך החקירה בהסתמכו על המחברת שנתפסה בביתו ובה רשם את הכנסותיו והוצאותיו, לרבות מיחיאל אוירכמן (נספח ב.י. 159 לת/16) (להלן: המחברת).
ב. דבר מה נוסף: התוספת הראייתית של "דבר מה נוסף" היא המחברת עצמה (ב.י. 159 לת/16), ואשר ממנה עולה כי אכן היה לנאשם לקוח בשם יחיאל אוירכמן. יוזכר, שראיה מסוג של דבר מה נוסף, היא ראיה מאמתת ולא מסבכת. הווה אומר, ראיה שמאמתת את המידע הכללי המופיע בהודאת החוץ (כגון עובדת היותו של יחיאל אוירכמן לקוח של הנאשם בתחום בניה ושיפוצים בשנת 2002). אין כל הכרח שהמחברת תאמת דווקא את הסכום המדויק של ההכנסה שבה נקב הנאשם, מאחר וראיה לגבי הסכום המדויק היא מטיבה ראיה מסבכת. מתוך עיון בפנקס עולה ששמו של יחיאל אוירכמן מופיע בפנקס עם פירוט של הכנסות והוצאות עם התייחסות למועדים מדויקים בתוך שנת 2002 שבהם בוצעו תשלומים בפועל.
93. כמו כן, במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם בבית המשפט הוא אכן אישר את הדברים שמסר בהודאת החוץ (להודאת החוץ ראו ת/17 ש' 163-160; לעדותו בבית המשפט ראו פרוט' מיום 15.5.17, עמ' 255, ש' 22 עד 29; ש' 1, 11-9). יוזכר, הודאה של הנאשם בעדותו בבית המשפט בפרט מידע מסוים שמאמת את תוכן הודאות החוץ, יכול לשמש כמקור עצמאי ונפרד של "דבר מה נוסף" (ראו יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון, תש"ע – 2009, עמ' 160 והאסמכתאות המובאות שם).
94. לפיכך, הנני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי במהלך שנת 2002 לנאשם הייתה הכנסה מהעסק מלקוח בשם יחיאל אוירכמן בסך כולל של 144,396 ₪.
ההכנסות ממלכיאלי
95. בטבלאות של יצחקי נרשם שלנאשם הייתה הכנסה בסך של 13,000 ₪ בשנת 2002 מלקוח בשם "מלכיאלי", ללא רישום של שם פרטי, תוך הפנייה לאמרת חוץ של הנאשם מיום 12.2.12. באותה אמרת חוץ (ת/18 ש' 31-32) נאמר "אני ממשיך לבדוק במחברת ורואה שקיבלתי ממלכיאלי שמעון סכום של 13,000 ₪ בשנת 2001".